ATbar ההתמודדות עם להקת זאבי המדיה החברתית

ההתמודדות עם להקת זאבי המדיה החברתית

22/03/2017 | by Eshed, Gadi  

להורדת המאמר המלא לחצו כאן 

בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה ובעיקר בתום "המלחמה הקרה" התפתח איום חדש ומסוכן בקנה מידה עולמי, במה שנראה כמלחמת תרבויות, אך בעיקר כמלחמת דת בהובלת האסלאם הקיצוני. העימות שבין האידיאולוגיה הקפיטליסטית של ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות לקומוניזם של ברית המועצות ובעלות בריתה מהמזרח, מלחמה שניטשה בין האידיאולוגיות והתרבויות אך בהרבה מובנים התנהל בעיקר בחזית הכלכלית הוכרע ב-1990 בעקבות קריסת ברית המועצות הקומוניסטית. בעולם החדש התפתחו בקצב עצום טכנולוגיות מתקדמות, גלובליזציה והסרת הגבולות. הניצחון הכלכלי הקפיטליסטי הניב יתרונות משמעותיים אך גם נשא עמו תג מחיר של התעצמות התאגידים, רובם אמריקאים, שצברו השפעה אקסטריטוריאלית גלובלית חסרת תקדים.

תוצר נוסף וחשוב של העת החדשה ששילב טכנולוגיה בשינוי תרבותי וחברתי הינו תופעת הרשתות החברתיות. הבעיה העולמית שהתפתחה נבעה בחלקה מהעובדה שהרשתות הללו הפכו גם לאמצעי בעל משמעות אסטרטגית עבור ארגוני הטרור. פלטפורמה להפצת תכני הסתה, לגיוס חברים ולמימון. לארגונים דוגמת הדעא"ש המנהלים חזון אפוקליפטי, שאיפה לשליטה ולהתפשטות גלובלית נדרשת תנועה עקבית של התרחבות. המגוייסים והחסידים הפוטנציאליים נדרשים להיחשף לאידיאולוגיה, לרעיונות ולהכוונה עם מגע וקשר חברתי קבוע, מחזק ומדריך. נדרש הליך הדבקות והתפשטות חברתית[1] (Social contagion). מהסיבות הללו יכולת הצמיחה של ארגונים מהסוג הזה נבלמה במשך מאות שנים בעיקר בגלל מגבלות הפריסה הגיאוגרפית וחוסר היכולת לפעול בדיסקרטיות ובביטחון. המגבלות הללו הוסרו בעקבות אימוץ הפיתוחים הטכנולוגיים והפריסה הגלובלית של הרשתות החברתיות והאינטרנט. האידיאולוגיה ההרסנית החלה מתפשטת בצורה נרחבת, תוך התגברות על המגבלות הטריטוריאליות וניצול הקהילות הווירטואליות.

מתקפת הטרור העולמית המאפיינת את השנים האחרונות וזכתה לכינוי "טרור הבודדים" או "טרור הזאב הבודד" הינה תוצר המציאות הזאת. המאמר מצביע על המגמה ועל האפשרויות להתמודד עמה. האצבע המאשימה מופנית כלפי להקת זאבי המדיה החברתית המאפשרים ואף המרוויחים היטב ובעקיפין מהתופעה.

ארגוני הטרור מנצלים את השילוב שבין הטכנולוגיה המודרנית לאמנות הבינלאומיות המגנות על זכויות הפרט וחופש הביטוי, החקיקה הליברלית, בעיקר בעולם המערבי . חוסר ההסכמה הבינלאומית בהגדרת הטרור וכן האידיאולוגיה הקפיטליסטית של התאגידים הבינלאומיים, שרובם המוחלט אמריקאים, דוגמת פייסבוק, טוויטר וגוגל (כולל יוטיוב), המאפשרים לארגוני הטרור להשתמש בפלטפורמה שלהם ללא סינון או חסימת תכנים בעיתיים.

הטרור באמצעות המדיות החברתיות והאינטרנט הצליח לפרוץ ולהתרחב מתחומי המחייה המסורתיים המקומיים בארצות המוצא הרחוקות ובד"כ העניות והלא מפותחות שלהם ולהפוך לטרור גלובלי המסוגל לפגוע עמוק בעורף העולם המערבי והמסוגל לשוב להפתיע ולהסב נזקים כבדים המערערים את תחושת הביטחון בערים ובמקומות, שברובם לא חשו בכל איום ביטחוני מתום מלחמת העולם השניה. במדינות הסופגות את גל הפיגועים מתרחשים באיטיות תהליכי עומק המושפעים בהדרגה בהיבטים החברתיים, הכלכליים ובעיקר הפוליטיים מהאיומים הללו .  

המאמר מצביע על שלושה ערוצי מענה העשויים לרסן בצורה משמעותית את הניצול הציני של המדיות החברתיות והאינטרנט בחסות החקיקה והגישה הליברלית, ההומניסטית וההגנות על חופש הביטוי ועל זרימת המידע של העולם המערבי הן ע"י ארגוני הטרור אך גם ע"י התאגידים. חוות דעת של מומחים שונים מצביעות מכל זווית אפשרית על הבעיה אך גם רומזים על הפתרון. כך לדוגמא חבר הפרלמנט הבריטי Keith Vaz, הדגיש שחברות התקשורת והרשתות החברתיות ממוקדות ברווח הכספי שלהן בלבד, או Volker Kauder, יו"ר מפלגת השלטון בגרמניה שטען כי מפעילי הרשתות החברתיות  "העמידו פני מת" כאשר התעמתו עם הנושא. וכי "הטלת הקנסות צריכה להכאיב להם, אחרת זה לא יעבוד."[2]

הערוץ הכלכלי והסנקציות הפיננסיות יכולים אמנם להוות בסיס לשינוי המדיניות של התאגידים. אך הפגיעה ברווחים שלהם מחייבת גם מענה משפטי. כאן נהנים עדיין התאגידים הן מההגנה של התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אך גם ובעיקר מחוק   The Communications Decency Act 1996) ‘CDA’), חוק שנועד במקורו להאבק בפורנוגרפיה אך הפך לחומת מגן לתאגידי המדיה החברתית בהעניקו להם חסינות מעשית מתביעה בעיקר עפ"י סעיף 230 והמרחיב את ההגנה על נותני השרות המקוון כשאינו רואה בהם מו"ל או מפיץ גם כאשר חברות האינטרנט ממלאות תפקיד פעיל יותר בהפצת התוכן המיוצר על ידי אחרים. החברות בהגיון הזה הן לכאורה אך ורק פלטפורמה טכנולוגית ולא ניתן לתבוע "מכונה" שהינה בינה מלאכותית המתפעלת אלגוריתם ללא מעורבות אנושית. הרציונל במאמר שולל את התפיסה הזאת וגורס שהאלגוריתם נכתב ומעוצב ע"י בני אדם ע"מ לספק תוצר מסוים ולכן השליטה על התפוקות הינה על הממד האנושי. מרכיב נוסף המחליש הטיעונים הללו הינו שבהדרגה תאגידי המדיות החברתיות הולכים והופכים לערוצי תקשורת מרכזיים ודומיננטיים.בינתיים נראה שהלחץ לשינוי לא יגיע מארה"ב וסימנים למאבק כנגד התאגידים כבר נראים לדוגמא, עם החלטת הנציבות האירופאית משנת 2016 להטיל על התאגיד האמריקאי אפל- Apple קנס עצום של כ 14.6 מיליארד דולר על תשלום מגוחך של 0.005% מיסים בשנת 2014.[3]

צעדים משפטיים בתחום הכלכלי שנראו לפני כעשור לא הגיוניים וחסרי סיכוי במאבק כנגד הלבנת ההון ומימון הטרור הפכו מעשיים ויעילים מאד בהובלת ארה"ב ואימוץ הגישה ע"י האו"ם והשת"פ הבינלאומי. אימוץ כללי מודל האכיפה כלפי עולם הפיננסים של הכר את הלקוח (KYC) וזיהוי המפקידים ומעבירי הכספים עשוי להוות בסוף התהליך גם חלק מחובתם של תאגידי המדיה החברתית שיאלצו לבצע מעין הליך דומה של Know Your Customer materials) KYCM) תוך זיהוי, סינון וניטור חומרי ההסתה ועידוד הטרור כבר עם ניסיון החדירה הראשוני שלהם לרשת.

סדרת תביעות משפטיות באירלנד, אוסטריה וגרמניה משקפות התנערות מהפסיביות האמריקאית העכשוית ומאבק בתאגידים הבינלאומיים. מאידך בחינת רמת הענישה כנגד מורשעים בארה"ב, אנגליה וישראל על הפצת חומרי איום ועידוד טרור במדיות השונות מוכיחה שמערכות המשפט עדיין נוטות בד"כ בגישה מקלה יחסית, שספק אם תשיג הרתעה וגם אינן יעילות בבואן לטפל בעברות אקסטריטוריאליות. הפתרון מחייב הן שינוי בגישה המשפטית אך גם עדכוני חקיקה ופסיקה בעיקר בארה"ב שישפיעו על החברות האמריקאיות. סימני שינוי איטיים כבר נראים בפער שבין הפסיקה שלפני ואחרי מתקפת הטרור מ 11 לספטמבר ב 2001. מהלכת Brandenburg משנת 1969 הנחשבת לאחד מפסקי הדין האמריקאים הבולטים שנתנו עליונות לתיקון הראשון לחוקה, בהגנה על חופש הביטוי גם במחיר של מה שעלול להראות כעידוד לאלימות. לעומת הלכת "פרויקט המשפט ההומניטארי" משנת 2010 שקבע שמתן סיוע הומניטרי לגופים שהוכרזו חוקית כארגוני טרור אינו חוקי ומסייע לטרור. הפער שבין שני פסקי הדין הללו עשוי לנבא את הכיוון אליו נודדת הפסיקה כפועל יוצא מעוצמת האיום הביטחוני.

המענה השלישי הטכנולוגי מצביע על היכולת הטכנית של התאגידים לחסום ולסנן תכנים בעיתיים הן באמצעות הפיתוחים העצמיים שלהם ,המתבטאים היטב בהתמודדותם המוצלחת לדוגמא בפדופיליה ברשת, אך גם בהמלצות של מומחים וגופי מחקר חיצוניים המתעקשים שאין מגבלות טכנולוגיות המונעות סינון וניטור תכנים וזאת בסתירה לתשובה הקבועה והמתחמקת של התאגידים הטוענים שאין להם פתרון יעיל.פיתוח הרכב האוטונומי הייחודי של גוגל ללא נהג ודוושות מוכיח שכאשר לתאגיד יש מוטיבציה כלכלית המחסומים הטכנולוגיים מוסרים וניתן להתגבר על המכשולים המאתגרים ביותר. ההוכחה לכך שגוגל בוטחת ביעילות המענה הטכנולוגי של הבינה המלאכותית שפיתחו הינה שלצד חברות אחרות המפתחות רכבים אוטונומיים הן עשויות ככל הנראה לשאת באחריות לתאונות בהן הרכב יהיה מעורב .גם ההכרזה של תאגיד האם אלפאבית של גוגל על התקדמות טכנולוגיית פרספקטיב [4](Perspective) שנועדה לאתר ולסנן תכנים בעייתיים בתגובות המופצות באתרי האינטרנט השונים מרמזת על הפוטנציאל האין סופי של הפתרונות בתחום.

שילוב שלושת ערוצי המענה אפשרי וניתן ליישום. גם הזליגה ההולכת וגדלה של הרשתות החברתיות מהיותם לכאורה רק פלטפורמה טכנולוגית פאסיבית לערוצי תקשורת אקטיבית, עם שיקולי עריכה והוצאה לאור הולכת ומרחיקה אותם מההגנות של חוק ה-CDA  וכשבמקביל מתרחשת התעוררות, בעיקר באירופה, בתביעות כנגד התאגידים ובעימותים המשפטיים עימם, תוך הטלת קנסות וסנקציות המוכיחים שאמנם מוקדם עדיין לראות את כניעת התאגידים, אך ככל שרף האיום הבטחוני עולה, אירופה מוצפת במהגרים, גל הטרור הולך ומתעצם, בארה"ב הפסיקה הולכת ומצמצמת את המרחב האין סופי של ההגנות ושיח הזכויות ומתחילים להתאים אותם באיטיות רבה למציאות, מה שעשוי בסופו של התהליך אף להוביל לעדכוני חקיקה. התהליכים הללו מצביעים על שינוי ריאלי ומימוש אפשרי של גישה חדשה כלפי מידת האחריות של החברות הללו.



[1] J.M. Berger " The Metronome of Apocalyptic Time: Social Media as Carrier Wave for Millenarian Contagion"  Terrorism Research Initiative.  Journal of the Terrorism Research  Initiative   and the Center for Terrorism and Security Studies. Vol 9, No 4 (2015)

[2] Patrick Donahue "  Merkel Coalition Seeks to Punish Social Media for Hate Speech"

Bloomberg- בינואר 2017,  14

[3] European Commission - Press release , State aid: Ireland gave illegal tax benefits to Apple worth up to €13 billion Brussels, 30 August 2016

[4] Brian Feldman "Can Google Use AI to Fix the Comments Section?" Select all February 23, 2017

Download Full Publication Download