ATbar אחד על אחד עם האלוף (במיל') סמי תו'רגמן

פניה החדשות של החמאס - אחד על אחד עם האלוף (במיל') סמי תו'רגמן

22/05/2017 | by Turgeman, Shlomo "Sami" (Maj. Gen.)  

 

ראיון אחד על אחד עם האלוף (במיל') סמי תורג'מן, מפקד פיקוד דרום לשעבר, ועמית בכיר במכון למדיניות נגד טרור 

לאחרונה נבחר יחיא א-סינוואר ללשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה. אנשי מודיעין בשירות בתי הסוהר[1] מתארים את סינוואר, כאיש צללים ובו בזמן מנהיג כריזמטי אשר נבחר לנציג חמאס בזמן שהותו בכלא הישראלי והיה מהמובילים בעסקת שליט. מחמוד אלזהאר, בכיר חמאס ברצועה, אשר נבחר כחבר בלשכה המדינית, הדגיש גם כי "בחירתו של יחיא א-סינוואר לא תביא לשינוי במדיניות חמאס". האם להערכתך התבטאויות אלו משקפות את המציאות בשטח? האם בחירתו של סינוואר מסמלת את התחזקותו של הדרג הצבאי בחמאס? ומהן המשמעויות של בחירתו של הנייה להנהגת הארגון?

סמי תורג'מן: חמאס הוכיחה לאורך השנים כי היא תנועה רחבה יציבה ומבוססת על שכבות הנהגה ופעילים רבים. תנועה יציבה בעלת אידיאולוגיה, חזון, יעדים ותהליכים סדורים. בתנועת החמאס מתרחשים בימים אלו שינויים משמעותיים מאוד,  בעלי משקל רב בעיקר בהנהגת התנועה. בחירתם  של הנייה וסינוואר מהווה חילופי דורות בהנהגה והתחזקות משמעותית של הנהגת הפנים על חשבון מה שנתפס כהנהגת החוץ. עצם המצב של פיצול ההנהגות בין החוץ לפנים ובין הנהגת הזרוע הצבאית למדינית מהווה נטל כבד על היכולת לממש תהליכי שליטה ופיקוד בזמן שגרה ובזמן חרום. כך עוד לפני ההשפעות של החלפת ההנהגה יש כאן קושי בסיסי של העדר שגרת מפגשים ודיונים פתוחים וחופשיים.הנושא של קשיי החשיבה הדיון וקבלת ההחלטות עלה כאחד מהלקחים של החמאס ממבצע "צוק איתן". קשה לנבא עד כמה חילופי ההנהגה ישפיעו על הנושאים העקרוניים והאסטרטגיים של תנועת החמאס. ראשית, חשובה ההבנה כי חמאס אינה תנועה של איש, זאת תנועה של המונים, היא בעלת מוסדות והם אלה שמתווים את המדיניות. עם זאת, כאשר מישהו מתוך הזרוע הצבאית צומח לתוך ההנהגה המדינית, עשויה להיות לכך השפעה, ימים יגידו לאן ההשפעה הזאת תוביל, להקצנה, למתינות או להשתנות, זה עדיין לא ברור.

מאז מבצע צוק איתן, חמאס התקשה להתאושש כלכלית ומדינית. על רקע מציאות זו, פועל חמאס לחיזוק היחסים עם השחקנים האזוריים ובתוך כך, לאחרונה אחרי תקופה ארוכה, חודשו היחסים בין חמאס למצרים. מהם האינטרסים העומדים בבסיס שיתוף הפעולה המחודש? כיצד משפיעים היחסים המחודשים עם מצרים על היחסים עם תורכיה? והאם צפוי סינוואר לחזק במקביל גם את שיתוף הפעולה עם איראן?

סמי תורג'מן: תנועת החמאס עושה הכל על מנת לחזק ולנרמל את הקשרים שלה עם מצרים בשאיפה לנסות ולהחזיר את הגלגל לאחור לנקודת המוצא לפני עלייתו של א-סיסי לשלטון במצרים וזאת ללא הצלחה. חמאס מבינה כי "מה שהיה, לא יהיה". לכן מדיניות חמאס בהקשר זה, הנו מזעור נזקים וניסיון לשמר קשר של "אפיק רחב" ככל שניתן למול ההנהגה במצרים. במקביל ומתוך הבנה כי היחסים בין החמאס למצרים לא יחזרו להיות מה שהיו, חמאס מסתכלת על כל הסביבה ומנסה להתחבר למי שיכול לספק לה את הסיוע המקסימלי. אין ספק שהמצב של חמאס הוא מצב רע מבחינת המערכת האזורית. השחקנים האזוריים המתעניינים באמת בנעשה בעזה אינם רלוונטיים והרלוונטיים אינם מתעניינים באמת.  מהסיבה הזו חמאס יושבת על הגדר ושומרת על אסטרטגיה של ערוצים פתוחים. היא אינה זונחת את היכולת שלה להסתייע באיראנים בעיקר בכל מה שקשור בכספים וכח צבאי, והיא בוודאי לא תזנח לא את התורכים ולא את המצרים בכל מה שקשור בסיוע בינלאומי. לכן עד היום למרות המאבק הגדול בין ציר המדינות הסוניות למדינות ציר הרשע היא לא התייצבה בפומבי לצד אחד מהצירים האלה ולא זנחה אף אחד מהצירים האלה. למעשה, חמאס יושבת על הגדר "רגל פה רגל שם" ומנסה להינות מכל העולמות.

אבראהים אלמדהון, פרשן פוליטי העומד בראש מכון מחקר בעזה טוען כי "המנהיגות החדשה תהיה מסוגלת להגיע להחלטות אמיצות מול ישראל, אם לכיוון הסלמה או רגיעה. לגבי היחסים עם ישראל צופה אלמדהון כי סינוואר לא ידחוף למלחמה מאחר והוא זה שגיבש את משוואת הרגיעה ולא צפוי שיחרוג ממנה". סינוואר למעשה הולך על חבל דק, בין הבטחה לשחרור אסירים פלסטינים מהכלא הישראלי, בין תגובה לחיסולים ממוקדים על ידי ישראל, ובין הניסיון המתמשך למנוע מארגונים סלפיים לייצר הסלמה בגזרה. במציאות מורכבת זו, מהם הצעדים המרכזיים בהם ינקוט סינוואר בתוך הרצועה ואל מול ישראל?

סמי תורג'מן: מנהיג חמאס החדש, יחיא סינוואר נמצא עוד בצעדיו הראשונים ולכן מוקדם להגיד מהם הצעדים שהוא ינקוט במסגרת תפקידו. דבר אחד ברור, התקופה הזאת היא השקטה ביותר שישראל ידעה סביב רצועת עזה מזה עשרות שנים. זאת תוצאה ישירה של "צוק איתן" וההרתעה שנוצרה בעקבות המבצע. צוק איתן מבצע עם הישגים מבצעיים מוכחים אשר תורגם נכון על ידי מדינת ישראל לאפס הישגים מדיניים לחמאס. אני מסתכן בהערכה שסינאוור והניה אשר ראו מקרוב את המחיר הכבד שהזרוע הצבאית והאוכלוסייה ברצועת עזה שילמו במבצע "צוק איתן" למול העדר ההישגים המדיניים לא ימהרו להשתמש בכוח הצבאי מול מדינת ישראל. כיום, ארגון חמאס עסוק קודם כל בעצמו, הוא לא מחפש מלחמה ולהערכתי הוא אינו מעוניין בהסלמה, חמאס מנסה להתמודד מול המציאות הכלכלית הקשה ברצועה ולמול הגזרות הכלכליות שנוחתות עליה מצדו של אבו מאזן.

הגזרות הכלכליות והמצב הכלכלי הרעוע בו נמצאת רצועת עזה, לא עשוי לגרור את החמאס להסלמה?

סמי תורג'מן: כן, זה בהחלט סיכון. רצועת עזה נמצאת במצוקה גדולה ורב ממדית, הן מבחינה כלכלית והן מדינית. ישראל נוקטת בצעדים להחזיק את המערכת ברצועת עזה יציבה ולמנוע ככל האפשר משבר הומניטרי. אך זה טיפול אקמול לחולה עם מחלה ממארת. נכון היה לגבש מערכת כוללת של צעדים ופרויקטים ביוזמה ישראלית ובמימון ותמיכה בינלאומית על מנת לשנות את המצב הבסיסי ברצועת עזה ולאפשר לאוכלוסייה ברצועה לחיות ברמה סבירה ובמגמת צמיחה. תוכנית כלכלית רחבה צריכה להיות לצד בניית תשתית מכשול חזקה בדגש על חיזוק והגנת היישובים מפני האיום התת קרקעי ההתקפי. השילוב של תוכנית כלכלית בין לאומית לרצועה יחד עם מוכנות למלחמה ותשתית מגננתית סביב רצועת עזה יש בהם כדי להרתיע, להרחיק מלחמה ולייצר מחיר הפסד לחמאס. בסוף צריך לזכור חלק מהמשברים הביטחוניים ברצועה היו בתקופות של פריחה כלכלית ולכן לעולם נדרש למוכנות התקפית ותשתית מגננתית.

לעיתים התברר כי בסיוע ההומניטרי שניתן על-ידי ישראל לרצועת עזה נעשה שימוש באותו סיוע לביסוס צבאי של חמאס כנגד ישראל. כיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו?

סמי תורג'מן: המערכת הישראלית מספיק חזקה על מנת להתמודד גם עם הסיכון הזה. אין 100% ואין מציאות שאין בה סיכון. צריך לדעת לקחת סיכונים וכן לנהל בקרה ומעקב. איפה שמזהים סטייה מתוך הצרכים הבסיסיים ההומניטריים לצרכים צבאיים שישראל לא מוכנה לקבל, יש לעצור ולנקוט בפעולות מניעה. מצב  החמאס קשה גם בהיבט ההתעצמות של הזרוע הצבעית, המציאות האזורית סביב רצועת עזה והחמאס יחד עם הישגים משמעותיים של צה"ל מקשים עליו את ההתעצמות. ישראל  צריכה להמשיך בקו הזה. מצד אחד לתמוך את האוכלוסייה ומצד שני לעשות הרבה על מנת שהם לא יהיו מוכנים למלחמה.

ממשל החדש בארה"ב מאותת לישראל ולפלסטינים להגיע להסדר כולל. הפלסטינים נתפסים על-ידי ממשל טראמפ תחת מטרייה אחת יחד עם הרשות הפלסטינית. האם להערכתך ארגון חמאס יסכים לקחת חלק בהסכם מסוג זה בהובלת הרשות הפלסטינית? והאם לדעתך אמנת חמאס המעודכנת הנה הכשרת הקרקע להסכם רגיעה ארוך טווח?

סמי תורג'מן: חמאס הוא ארגון קיצוני שלא מכיר במדינת ישראל ודוגל בשילוב הארור של דעווה וג'יהאד. זאת התפיסה הבסיסית שלו והיא לא השתנתה במשך הרבה מאוד שנים. יש לבחון עד כמה השינוי באמנה שהתפרסמה לאחרונה הנו אסטרטגי או לחלופין רק קוסמטי. צריך להמתין ולראות מה באמת מטרת  עדכון האמנה. אם המטרה היא באמת לשנות את פני החמאס והאידאולוגיה שלה אל מול מהלכים מדיניים, אז אין ספק שזוהי בשורה. אם הפרסום הזה בא להציג פנים מחויכות לעולם אך להישאר ארגון טרור צבאי ולפעול מול ישראל, אז אין פה שום שינוי.

אם וכאשר יתקיים תהליך אזורי, תנועת החמאס לא תוכל להישאר על הגדר. התהליך האזורי במובן מסוים גם מסכן את האידאולוגיה של החמאס ויכול לאלץ אותה להגיע להחלטה משמעותית יותר, האם היא מיישרת קו עם הרשות הפלסטינית ומתחברת או שהיא מתבדלת ואף מסלימה על מנת למנוע התקדמות מדינית. להערכתי, חילוף ההנהגה ועדכון האמנה בין אם הוא סמנטי ובין אם הוא אסטרטגי יחד עם תהליך אזורי אם וכאשר יקרום עור וגידים אלו מגמות שיש בהם כדי לחולל שינוי אסטרטגי, ואם לא אז לפחות להבין טוב יותר לאן פני החמאס.



[1] מבוסס על ראיון עם אנשי מודיעין בשב"ס.

קיימו וכתבו את הראיון, דניאל הברפלד, חוקרת במכון למדיניות נגד טרור (ICT) ודור חיות, עוזר מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT).