ATbar הערכות אבטחתית בלתי מספקת בשדות תעופה לאור איומי הטרור

הערכות אבטחתית בלתי מספקת בשדות תעופה לאור איומי הטרור

01/12/2017 | by Mr. Shenar Danny  

רקע כללי

פיגועי הטרור של השנים האחרונות במזרח התיכון, אפריקה ובאירופה, הבהירו כי האיום על התעופה האזרחית צפוי לגדול וכי הסיכון אינו מוגבל לאזורים הידועים כאזורי טרור מובהקים. במסגרת התפתחות השיטות והטכניקות של ארגוני הטרור, אנו עדים לניצול מתמיד של מגבלות דפוסי האבטחה המקובלים כיום, בעיקר בתחומי בדיקת הנוסע וכבודת ידו, גילוי חומרי נפץ מאולתרים בכבודה, איתור מטעני חבלה במטען מסחרי והתמודדות עם  האיום הפנימי.

שורה ארוכה של פיגועי תעופה בהם נחדרו מערכי האבטחה באירופה, באפריקה, המזרח התיכון ובאסיה, מובילים למסקנה עגומה - שבכל המקרים בהם ניסו מחבלים לחדור את מערכי האבטחה המקובלים בשדות התעופה בהם נהוגה תקינה בינ"ל, הם הצליחו בכך. האמור החל זמן קצר לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר ע"י הסלקת חומר נפץ בנעלים (דצמבר 2001 – פריז), בתחתונים (דצמבר 2009 אמסטרדם) ובמטען אווירי (אוקטובר 2010 צנע, דובאי, בון דוחא).

גם הפיגועים האחרונים של השנים 2015-2016 במטוס איירבאס הרוסי של חברת קוגלימאביה, שהמריא ממצרים (שארם-א-שייח) לרוסיה (סנט פטרסבורג), במטוס חב' AIRLINES DAALLO שהמריא מסומליה (מוגדישו) לג'יבוטי ובמטוס EGYPT AIR בטיסתו מפריז לקהיר (פיגועים שהתבצעו ככל הנראה במתווה של החדרת חומרי נפץ למטוסים), כל אלה ממחישים את האמור (חדירות מערכי האבטחה) ומהווים נקודת מפנה ועליית מדרגה באיום הנשקף למטוסי נוסעים.

לאירגוני הטרור בכלל ולארגון המדינה האסלמית בפרט, לאחר התבוסות שספג בעירק ובסוריה, יש מוטיבציה ההולכת וגוברת לביצוע פיגועים מרשימים של  הרג המוני והתעופה האזרחית היא ללא ספק יעד שכזה.

גם התגברות התופעות של פיגועים המבוצעים על ידי אזרחי וילידי מדינות המערב, המקצינים ועוברים לבצוע פיגועי טרור, יש מוטיבציה ויכולות גבוהות, ע"י ניצול הנגישות וההיכרות שלהם עם יעדי תעופה, לרבות מיומנויות שנרכשו בשהות של חלק מהם בעירק ובסוריה.

לסיכום, אנו חיים בתקופה שבה המוטיבציה והיכולת לביצוע פיגועים בתעופה האזרחית הולכים וגוברים, במטרה להשיג אפקט מרבי של נפגעים, דבר שאמור להביא בעקבותיו לפגיעה מוראלית וכלכלית כלל עולמית והד תקשורתי נרחב.

 

בעייתיות המצב הנוכחי

למרות ההחמרה המתמשכת ברמת ובחומרת האיומים, אמצעי הביטחון ושיטות הבידוק המקובלות בשדות תעופה במרבית ארצות העולם (מלבד ארה"ב, ישראל ועוד מספר מאד מצומצם של מדינות נוספות), מפגרים שנות דור ויותר אחר האיומים.

הרגולציה הבינ"ל הקיימת, לא רק שאינה תורמת לצמצום הפער בין האיום למענה, אלא היא אחת הסיבות המרכזיות להתרחבות הפער. הרגולציה הכלל עולמית המחייבת היחידה כיום היא נספח 17 לאמנת שיקגו של ICAO, שכל עדכון שלו מחייב הסכמה של כל 191 המדינות החברות ומספר ארגונים נלווים. מעבר לכך, כל תיקון ולו הקטן ביותר והמוסכם ביותר אורך לפחות שנתיים. התוצאה הינה, שעל אף שנספח 17 הוא המסמך המחייב היחיד ברמה הבין לאומית, הוא מנוסח בצורה כללית ביותר, דבר שמאפשר גם לאמצעי האבטחה השטחיים ביותר לעמוד בו. מכאן עולה, שאמצעים ושיטות אבטחה הנהוגים כיום במרבית שדות התעופה, אינם נותנים מענה אפקטיבי למירב האיומים הריאליים לתעופה, כולל איומים משנות השמונים.

גם החקיקה של האיחוד האירופאי (המחייבת רק את 28 המדינות החברות), על אף שהיא מעט יותר ספציפית ומחייבת מאשר נספח 17, סובלת מבעיה דומה. כל עדכון בחקיקה זו דורש הסכמת כל המדינות החברות, כולל מדינות שאינן מאוימות על ידי טרור. חלקן של מדינות אלו, מעדיפות לעיתים את השיקולים הכלכליים והתפעוליים, מאשר אימוץ אמצעי ביטחון יעילים יותר כמענה לאיום.

למעשה אין כיום תקן בינ"ל המגדיר באופן ברור לשדות התעופה הבינ"ל, מה הם פעילויות (האבטחה) המינימום האפקטיביות הנדרשות מכל שדה ושדה, על מנת להתמודד באופן אופטימלי אל מול מגוון האיומים.

אחת התוצאות של מצב הרגולציה הבינ"ל ניכרת לעין לכל נוסע, שלא לומר למחבל אוסף מל"מ והיא בדיקת הנוסע וכבודת ידו. מסתבר שברוב שדות התעופה בעולם בדיקת הנוסע וכבודת ידו, עדיין מבוססת על בדיקת גוף באמצעות מגלה מתכות ובדיקת כבודת היד באמצעות מכשיר שיקוף ללא יכולת אוטומטית של גילוי חומרי נפץ.

בעוד ששיטות בדיקה אלה יעילות לגילוי כלי נשק מתכתיים, אין להם כל רלוונטיות לגילוי מטעני חבלה וחומר נפץ על גוף הנוסע, לרבות כלי נשק אל מתכתיים ויעילותם לגילוי מטען חבלה מהסוגים שאירגוני המחבלים משתמשים בהם כיום לפיגועים בתעופה, הינה קטנה מאד אם בכלל.

 

הפיקוח אחר סדרי הביטחון בשדות התעופה ובחברות התעופה

הרגולציה הבינ"ל מחייבת את המדינות לבצע ביקרות ופיקוח אחר סידורי הביטחון בשדות תעופה ובחברות התעופה. פעילות זו מבוצעת כיום על ידי מבקרים (auditors) הפועלים באתרי הבידוק ומוציאים דוחות בהם מתארים את התרשמותם לגבי מידת העמידה בביצוע אמצעי הביטחון ע"פ הדרישות הבינ"ל - דרישות שהכול יודעים שאינן נותנות מענה לאיומי התקופה העדכניים.

בנוסף, הבדיקות אינן מבוצעות על פי קריטריונים אובייקטיביים אחידים וכמותיים של איכות וכתוצאה מכך ניתן למבקרים שונים להגיע לידי מסקנות שונות לגבי שדה מסוים, באשר למידת היעילות והאיכות של סידורי הביטחון בו.

מאחר וכאמור התקינה הבינ"ל אינה יכולה לשמש מדד להערכת יעילות האבטחה בשדות התעופה ובחברות התעופה בעולם, יש צורך בפיתוח מדדי יעילות אבטחתית, מתודולוגיה לשימוש בהם ושיטות סקירה וביקורת לשם הערכת רמת היעילות האבטחתית בשדות תעופה ובחברות תעופה ברחבי העולם.

בדיון שנערך בתאריך 12.6.17 במרכז הבינתחומי הרצליה, במכון למדיניות נגד טרור, הנחה פרופ' בועז גנור מנכ"ל המכון, כי מתחייב גיבוש והפצה של תקן בינ"ל שיוכן ע"י המכון - תקן שיגדיר לשדות התעופה הבינ"ל בעולם, מה הם הפעילויות הביטחוניות הנדרשות מכל שדה ושדה, על מנת לחזק את כושר העמידה בפני טרור תעופתי, דבר שיעלה את רף האבטחה בענף התעופה בעולם כולו.

 

סכום

העובדה שלא מתקיימת כיום פעילות דרסטית לשינוי המצב החקיקתי הקיים בענף התעופה, במטרה להגביר את יכולת ההתמודדות עם מפגעים פוטנציאליים, עלולה לעודד מעשי תוקפנות כלפי הענף.

מכיוון שלא נראית באופק חקיקה אפקטיבית מקומית ובינ"ל שתיטיב את המצב הקיים, מתחייב גיבוש תקן בינ"ל, שיגדיר לשדות התעופה הבינ"ל בעולם, מה הם הפעילויות הביטחוניות האופטימליות הנדרשות מכל שדה ושדה. תקן זה ושקיפותו גם כלפי קהל המשתמשים, צפוי לחזק את כושר העמידה של שדות תעופה בפני טרור תעופתי, דבר שיעלה את רף האבטחה בענף התעופה בעולם כולו.

Download Full Publication Download