ATbar ?טרור דיגיטלי במערכת הבחירות בישראל

טרור דיגיטלי במערכת הבחירות בישראל?

11/02/2019 | by Terror and the Media  

מבוא

לפני כשנתיים, בעקבות ההוכחות הברורות להתערבות רוסית במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב הודיע הממשל האמריקני לעשרות מדינות בעולם כי מערכות הבחירות שלהן היו יעד עבור "פעילי סייבר של ממשלת רוסיה". אין ספק כיום כי באמצעים מקוונים הצליחו הרוסים להתערב במערכות הבחירות של מרבית מדינות המערב ובכללן ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, מונטנגרו ועוד. ההוכחות לכך הביאו אפילו את פוטין להודות בחצי פה: לדבריו ייתכן שהאקרים פטריוטים מרוסיה ביצעו מתקפות סייבר "נגד מדינות שהיו להן יחסים מתוחים עם מוסקבה ועשו זאת ביוזמתם בלבד". אולם רשויות הביון האמריקני חשבו אחרת ולאחרונה משרד המשפטים האמריקני הגיש כתבי אישום נגד 12 קציני מודיעין רוסים, כולם עובדי הממשל של פוטין, בחשד שפעלו תחת יד מכוונת להטיית הבחירות בארה"ב. דו"ח שהוכן לוועדת המודיעין של הסנאט האמריקני חשף את קמפיין הדיסאינפורמציה הרוסי, שכלל מיליוני פוסטים ברשתות החברתיות שנועדו להשפיע על הבחירות לנשיאות בשנת 2016. סוכנים רוסים ניצלו את כל הרשתות החברתיות האפשריות, בהן טוויטר, פייסבוק ויוטיוב, כדי להשפיע על השיח המקוון הנוגע למועמדותו של דונלד טראמפ. המטרה של הרוסים, לפי הדיווח, הייתה לבלבל, להסיח את הדעת ולהשפיע על המצביעים. מי שהוביל את המאמצים מטעם הקרמלין היא "סוכנות המחקר האינטרנטי", גוף של ממשלת רוסיה, שפרסם פוסטים בנושאים כמו גזע, הגירה ונשק כדי ליצור מחלוקות ופילוג בקרב הבוחרים האמריקאים. הסוכנים הרוסים, שנגד חלקם כבר הוגשו כתבי אישום בארה"ב בגין התערבות פלילית בבחירות, חילקו את האלקטורט האמריקאי לקבוצות מפתח ולכל קבוצה העבירו מסרים מסוימים[1].

גם בישראל גבר החשש מהתערבות רוסית במערכת הבחירות הקרובה. ביטוי לכך נתן ראש השב"כ, נדב ארגמן, על "מעצמה זרה" שמתערבת במערכת הפוליטית בישראל באמצעות האינטרנט.[2] תשומת הלב מתרכזת כמובן ברוסיה: הרוסים הפגינו, במספר תקיפות מאורגנות, יכולות מרשימות של חדירה, פצחנות, התערבות ושיבוש באמצעים מקוונים. האקרים רוסים בשליחות פוטין תקפו כבר את אסטוניה (2007) ואת גיאורגיה (2009), פרצו למטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, שתלו וירוסים מתקדמים בתוך מערכות המיילים של ארגוני ממשלה בגרמניה וגם בפרלמנט הגרמני ובמשרדי מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, ניהלו מתקפת סייבר על מערכות בחירות במדינות רבות ובהן באוקראינה (2014), ארה"ב (2016), צרפת (2017), גרמניה (2017) ובהולנד (2017) והתערבו במשאלי העם בבריטניה, הולנד, איטליה וספרד (2017). במתקפות אלה שולבו אמצעים "קשים" (כמו שיבוש מערכות מחשב של ניהול הבחירות, פריצות למחשבי מנהלי הקמפיינים, הדלפות מתוך נתוני מפלגות ועוד) ואמצעים "רכים" הכוללים בעיקר חדירה לשיח הציבורי והשפעה עליו על-ידי פלישה לרשתות חברתיות.[3]



[1] "Five Takeaways From New Reports on Russia’s Social Media Operations", New York Times, December 17, 2018, https://www.nytimes.com/2018/12/17/us/politics/takeaways-russia-social-media-operations.html

[2] ראש השב"כ נדב ארגמן הופיע ב 7.1.2019 בכנס אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב ובמהלכו דיבר על "מהלך שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות" הקרובות שייערכו ב-9 באפריל והזהיר מפני "התערבות של מדינה זרה", ראו https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5443404,00.html

 

[3] וימן, גבי. "האם פוטין יתערב גם במערכת הבחירות בישראל?", העין השביעית, 18.12.2018, https://www.the7eye.org.il/313117;

"Senate reports show scope of Russian election meddling", CNN Politics, December 2018, https://edition.cnn.cm/videos/politics/2018/12/17/russia-2016-report-social-media-ath-vpx.cnn

Download Full Publication Download