ATbar דאעש: דיוקנו של ארגון טרור
Loading Search Engine

דאעש: דיוקנו של ארגון טרור

26/11/2014 | by ד"ר ראובן ארליך  
פורסם לראשונה ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית
עיקרי המסמך
מטרת העבודה

1.    מטרת עבודה זאת הינה לבחון את דיוקנו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה-רבתי (דאעש). דאעש הוא ארגון טרור אסלאמי סלפי ג'האדיסטי, שהוקם לפני כעשור כשלוחה של אלקאעדה בעיראק, התבסס במהלך הלחימה נגד ארה"ב באזורים הסונים של מערב עיראק, והתפשט למזרח סוריה ולצפונה במהלך מלחמת האזרחים הסורית. בקיץ 2014 זכה דאעש להישגים דרמטיים, ששיאם כיבוש העיר מוצול, השנייה בגודלה בעיראק, וההכרזה על הקמת "מדינת הח'ליפות" (או "המדינה האסלאמית") בראשות פעיל עיראקי כריזמטי המכונה אבו בכר אלבע'דאדי.

2.    העבודה מנתחת את דיוקנו של דאעש בראייה כוללת ומהיבטים שונים: היא בוחנת את הרקע ההיסטורי והסיבות להקמת דאעש ולהתבססותו, את כח המשיכה האידיאולוגי שלו את מטרותיו האסטרטגיות והטקטיות ואת יכולותיו הצבאיות, הממשליות והכספיות. זאת, במטרה להבין מה עומד מאחורי הצלחותיו ומדוע הפך דאעש לאיום ממשי לא רק על עיראק וסוריה בפרט, אלא גם על היציבות במזרח התיכון ועל הקהילה הבינלאומית בכלל. העבודה עוסקת גם במערכה, שהכריזה ארה"ב נגד דאעש, תוך בחינת תוצאותיה עד כה וסיכויי הצלחתה לעתיד.

שורשיו של דאעש

3.    שורשיו של דאעש נעוצים בשלוחת אלקאעדה, שהוקמה בעיראק בשנת 2004, בראשות אבו מצעב אלזרקאוי, לאחר הפלישה האמריקאית. ברקע הקמתה והתבססותה עמדו התפרקותם של הצבא העיראקי והממשל העיראקי של צדאם חסין, אשר יצרו ואקום בטחוני וממשלי ולוו בניכור הולך וגדל של המוסלמים הסונים כלפי הממשל המרכזי בעל האופי המוסלמי שיעי, שהוקם בבגדאד ע"י ארה"ב. בשנות הלחימה הארוכות נגד ארה"ב ובעלות בריתה התבססה השלוחה בהדרגה בעיראק, אימצה לעצמה את השם המדינה האסלאמית בעיראק, והפכה לשחקן מרכזי בקרב ארגוני המורדים, שנלחמו נגד צבא ארה"ב ובעלות הברית.

4.    בשלהי שנות הכיבוש האמריקאי נחלש ארגון המדינה האסלאמית בעיראק (ועימו נחלשו ארגוני מורדים אחרים), עקב הצלחות צבאיות של ארה"ב, אשר שולבו עם מדיניות אמריקאית נבונה (בין השנים 2008-2006), שטיפחה את השבטים הסונים במערב עיראק ("בית הגידול" העיקרי של דאעש). אולם העדר המשכיות למדיניות האמריקאית, מדיניותו העדתית-השיעית של ראש הממשלה עדנאן אלמאלכי שפעל בחסות ארה"ב, ויציאת הצבא האמריקאי מעיראק – כל אלו שבו וחיזקו את מעמדו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ומיצבו אותו בעמדת זינוק נוחה לעידן החדש, שלאחר יציאת ארה"ב מעיראק.

5.    מלחמת האזרחים, שפרצה בסוריה (מרץ 2011), יצרה קרקע נוחה להתפשטות פעילות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק לשטחה של סוריה. בינואר 2012 הוקמה ג'בהת אלנצרה ("חזית הסיוע"), כשלוחה הסורית של ארגון האם העיראקי. אולם בין השניים התגלעה עד מהרה מחלוקת עזה, שהובילה לפרוד, ולשינוי שמו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק למדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה-רבתי (אלשאם) או בראשי התיבות בערבית דאעש. הנהגת אלקאעדה, בראשות אימן אלט'ואהרי, הודיעה על תמיכתה בג'בהת אלנצרה ועל התנערותה מדאעש. מאז הקרע נחל דאעש הצלחות צבאיות, שבעקבותיהן הודיע על הקמת המדינה האסלאמית או מדינת הח'ליפות, בעוד שהארגון היריב ג'בהת אלנצרה נחלש.

האידיאולוגיה של דאעש

6.     דאעש הינו ארגון מוסלמי סלפי-ג'האדיסטי. חלק מזרם קיצוני באסלאם הסוני, השואף להחזיר את ימי הזוהר של האסלאם בראשית דרכו (תקופת הנביא מחמד והח'ליפים הראשונים שבאו אחריו). זאת באמצעות ג'האד, מלחמת קודש, המופנה נגד האויבים מבית ומחוץ. הג'האד, על-פי תפיסה זאת, הינו חובה אישית של כל מוסלמי. מתוך זרם זה צמחו ארגון אלקאעדה וארגוני הג'האד העולמי, עליהם נמנה דאעש.

7.    החזרה לתקופת הזוהר של האסלאם, על-פי תפיסת דאעש, תיעשה ע"י הקמתח'ליפות אסלאמית על-לאומית על-פי הדגם של הח'ליפים הראשונים, ששלטו לאחר מות מחמד. במדינה הזאת תושלט ההלכה האסלאמית (השריעה) על-פי פרשנותה הקיצונית. ח'ליפות זאת תקום על חורבותיהן של מדינות הלאום,שהוקמו במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה. חלק מהמדינות הללו, ובתוכן עיראק וסוריה שבהן פועל דאעש, נמצאות ממילא בתהליכי קריסה והתפוררות כחלק מ"הטלטלה האזורית" העוברת על המזרח התיכון והדבר יוצר רקע נוח למימוש חזון הח'ליפות האסלאמית.

8.    שטחי שליטתה של מדינת הח'ליפות, שעל הקמתה הכריז אבו בכר אלבע'דאדי, משתרעים במזרח סוריה ובמערב עיראק. דאעש חותר להרחיבם ולהשתלט בסופו של דבר על  שטחן של סוריה ועיראק. בהמשך, לשיטתו, יצורפו לח'ליפות האסלאמית שאר המדינות והישויות המרכיבות את סוריה-רבתי (ירדן, לבנון, ישראל והרשות הפלסטינית) ואחר כך מדינות נוספות במזרח התיכון ומחוצה לו. הח'ליפות האסלאמית העתידית, על-פי חזונו של דאעש, המוצא ביטוי במפות שמפיץ דאעש, כוללת אזורים נרחבים בצפון אפריקה, אסיה, הקווקז ואף כמה שטחים באירופה שהיו בעבר מוסלמים (ספרד והבלקנים למשל).

מאפיינים עיקריים של דאעש

9.    להלן כמה מאפיינים בולטים של דאעש:

א.  כוחו הצבאי: מספר הפעילים של דאעש בעיראק ובסוריה נאמד על ידינו בכ-25,000. מספר זהנמצא בתהליך גידול[1]. אנו סבורים, כי עד כ-12,000 פעילי דאעש הינם סורים ועיראקים ולמעלה מ-13,000 הם מתנדבים זרים. מוצא מרבית המתנדבים הזרים הוא מהעולם הערבי מוסלמי.מוצאכ-3,000 מהם ממדינות המערב (קרוב למחציתם מצרפת ומבריטניה). המתנדבים הזרים מגיעים לסוריה (לרוב דרך תורכיה), עוברים אימונים קצרים ע"י פעילי דאעש, משתתפים בלחימה, ורובם חוזרים למדינות האם שלהם לאחר תקופה. חזרתם של פעילים, שרכשו מיומנויות צבאיות והיו חשופים לאינדוקטרינציה אסלאמית סלפית-ג'האדיסטית מהווה סכנה ביטחונית למדינות האם שלהם ואף למדינת ישראל (הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל, שבוצע ע"י פעיל צרפתי, שלחם בשורות דאעש, המחיש זאת היטב).

ב.  אמצעי לחימה: בידי דאעש כמויות גדולות של אמצעי לחימה, רובם כאלו שנתפסו שלל מידי צבאות סוריה ועיראק. אמצעי הלחימה הללו כוללים נשק קל, רקטות ומרגמות מסוגים שונים, טילים נגד טנקים ונשק נגד מטוסים. בנוסף לכך, בידי דאעש כלי נשק כבדים וטכנולוגיות מתקדמות הנמצאים בידי צבאות סדירים: ארטילריה, טנקים ורכב קרבי משוריין (רק"מ); טילי כתף נגד מטוסים וכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים (כטב"מים). דאעש הפעיל בסוריה ובעיראק מספר פעמים גז חרדל ויתכן גם נשק כימי מסוגים אחרים. הנשק הכימי הופעל נגד המליציות הכורדיות בעין אלערב (קובאנה) ונגד כוחות הביטחון העיראקים. כמו-כן נמצאים בידי דאעש לפחות טיל אחד מסוג סקאד (להערכתנו בלתי כשיר מבחינה טכנית) ומספר מטוסים (המופעלים משדה תעופה, שעליו שולט דאעש).

ג.  אזורי שליטה: דאעש שולט כיום על כשליש משטחה של עיראק וכרבע\שליש משטחה של סוריה.במרחב גדול זה, המשתרע מפאתי בגדאד ועד פאתי חלב, מתגוררים מיליונים רבים של תושבים(על-פי הערכות שונות המדובר בסביבות ה-6-5 מליון תושבים)[2]. במרחב שליטתו של דאעש מצויות כמה ערים גדולות ובהן מוצול (העיר השנייה בגודלה בעיראק), פלוג'ה (סמל המאבק נגד ארה"ב) ואלרקה ("עיר הבירה" של דאעש בצפון סוריה). בולט הפער בין מספר הפעילים הקטן יחסית של דאעש לבין אזורי השליטה הנרחבים של הארגון. על מנת לגשר על "נקודת תורפה" זאת מסתייע דאעש בבעלי ברית מקומיים ובו בזמן עושה מאמץ גיוס נרחב, שמטרתו להוסיף פעילים לכוחותיו הצבאיים ובעלי מקצועות נדרשים למערכות הממשל שלו.

ד.  הקמת מערכות ממשל חלופיות: דאעש מפעיל באזורי שליטתו מערכות ממשל חלופיות במקום מערכות השלטון העיראקיות והסוריות, שקרסו. מערכות ממשל אלו כוללות מערכת חינוך, מערכת משפט ומערכת שיטור ואכיפת חוק. באמצעותן מספק דאעש לאוכלוסיה שירותים חיוניים ובו בזמן אוכף את האידיאולוגיה הסלפית ג'האדיסטית שלו על האוכלוסייה המקומית. לשם כך משתמש הארגון באמצעי כפייה ברוטאליים נגד מתנגדיו ונגד עדות המיעוט המתגוררות באזורי שליטתו(כולל הוצאות המוניות להורג). ולמרות זאת, דומה, כי למרות התנהלותו הברוטאלית, האוכלוסייה המקומית משלימה בשלב זה עם שליטתו של דאעש ולעיתים אף תומכת בו, בעיקר נוכח יכולתו של דאעש להעניק לה שירותים בסיסיים, להחזיר לתיקונם את חיי היום-יום ולמלא את הואקום הממשלי שנוצר.

ה. יכולותיו הכלכליות של דאעש: דאעש השתלט על תשתיות ממלכתיות בעיראק ובסוריה ובכלל זה על מרבית שדות הנפט במזרח סוריה ועל כמה שדות נפט בעיראק. יצוא מוצרי הנפט מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של דאעש ורווחיו ממנו נאמדים בכמה מיליוני דולרים ליום. עם זאת, ירדו רווחיו של הארגון בעקבות התקיפות האוויריות של ארה"ב ובעלות בריתה על תשתיות הנפט, שבשליטת דאעש.בנוסף לכך, ברשות דאעש מקורות הכנסה נוספים, כגון: פשיעה למיניה (סחיטה, קבלת כופר עבור שחרור חטופים, סחר בעתיקות), קבלת תרומות וגביית מסים מהאוכלוסייה שבשליטתו. לפנינו, איפא, דוגמה יוצאות דופן של ארגון טרור, שהצליח לבסס לעצמו יכולות כספיות מעין-מדינתיות, המזינות את הצלחותיו הצבאיות ומאפשרות לו לבסס מערכות ממשל חלופיות.

מהלכיו הצבאיים של דאעש בעיראק ובסוריה (תמונת מצב עדכנית לאמצע נובמבר 2014)

10.    ביוני 2014 פתח דאעש במערכה צבאית בעיראק, שנועדה, להערכתנו, להשתלט על מרבית שיטחה של מערב עיראק וצפונה ובהמשך גם על הבירה בגדאד. במקביל פעל דאעש לביסוס שליטתו במחוזות השונים של מזרח סוריה וצפונה ולהחלשת יריביו ואויביו (המשטר הסורי, ג'בהת אלנצרה, מליציות כורדיות וארגוני מורדים אחרים). ההישגים הצבאיים, שנחל דאעש עד כה, אפשרו לו ליצור רצף טריטוריאלי שלטוני, על-לאומי,בין אזורי שליטתו הנרחבים בעיראק ובסוריה, שבהם הוא פועל במרץ לבסס את שלטון הח'ליפות האסלאמית שהקים.

11.             במערכה הצבאית שמנהל דאעש, בעיראק ניתן להבחין עד כה בשלושה שלבים:

א.       שלב ההצלחות (יוני- אוגוסט 2014): בשלב זה נכבשה עיר הנפט מוצול, השנייה בגדולה בעיראק, מידי צבא העיראקי. כוחות צבא עיראק, שבהקמתם ואימונם השקיעה ארה"ב משאבים רבים במשך שנים ארוכות התמוטטו וברחו. כמו כן השתלט כח דאעש על סכר מוצול, שמצפון לעיר, והניס מהמקום את כוחות הפשמרגה הכורדים, שהגנו עליו (כח דאעש ניסה להשתלט גם על סכר חדית'ה, השני בגודלו בעיראק, אך ניתקל בהתנגדות צבא עיראק). כמו כן נכבשה בשלב זה העיר תכרית, מקום הולדתו של צדאם חסין ומעוז לשעבר של מפלגת הבעת'.

ב.      שלב הבלימה (המחצית השנייה של אוגוסט – ספטמבר 2014): בשלב זה (בו החלה ארה"ב בתקיפות אוויריות "נקודתיות") נבלמה תנופת הכיבושים של דאעש. כוחות הפשמרגה הכורדים, צבא עיראק ומליציות שיעיות הצליחו להחזיר את שליטתם על סכר מוצול. צבא עיראק דחק את כוחות דאעש מאזור סכר חדית'ה ומעיר הנפט ביג'י המהווה גם צומת לוגיסטי חשוב (הגם שכוחות דאעש המשיכו לצור עליה). בשלב זה הצליחו אויביו של דאעש להציל את חייהם של בני עדות מיעוטים, הנתפסות ע"י דאעש כ"כופרים" ומהוות יעד להתנכלויות ומעשי טבח: פליטים יזידים נחלצו מג'בל סנג'אר (צפון עיראק) והמצור על העיר השיעית-תורכמנית אמרלי (מדרום לכרכוך) נפרץ.

ג.       ביסוס השליטה במחוז אלאנבאר, ככל הנראה כשלב מקדים לכיבוש העיר בגדאד (סוף ספטמבר – אמצע נובמבר 2014): בשלב זה פעלו כוחות דאעש לטהר מוקדי ההתנגדות במחוז אלאנבאר (המחוז הסוני הגדול בעיראק) תוך התקדמות לכיוון הבירה בגדאד. במקביל, ביצע דאעש שורה של פיגועי התאבדות בשכונות (בעיקר שיעיות) בבגדאד. בסוכנויות הידיעות דווח, כי כוחות דאעש מצויים כמה עשרות ק"מ מבגדאד וכי הם נלחמים עתה בעיר אבו ע'ריב, שממערב לעיר. מנגד, זכו צבא עיראק, המליציות השיעיות והכוחות הכורדים למספר הישגים צבאיים, שהבולט שבהם היה הסרת המצור, שהטיל דאעש על עיר הנפט ביג'י.

12.    בשלב זה דאעש עדיין לא הצליח לבסס שליטתו במחוז אלאנבר. ובאשר להמשך- דאעש חותר להערכתנו להשתלט על בגדאד אולם המערכה עליה תהיה להערכתנו קשה הרבה יותר עבור דאעש מאשר כיבושה של מוצול. שכן, דאעש עלול להיתקל בהתנגדות קשה יותר מצד המיליציות השיעיות וצבא עיראק בתמיכת איראן ובסיוע אווירי של הקואליציה, שבראשות ארה"ב.צפוי גם שיתוף פעולה צבאי הדוק יותר בין יריביו הרבים של דאעש נגד האויב המשותף. להערכתנו ינסה דאעש להתגבר על ההתנגדות כלפיו באמצעות מצור על בגדאד ושיבוש חיי היום-יום בעיר (ירי רקטות ופצצות מרגמה, פיצוץ מטענים ומכוניות תופת).יצוין, כי במהלך החודשים אוקטובר/נובמבר 2014 נהרגו בבגדאד מאות אזרחים, רובם שיעים, בפיגועי התאבדות ופיצוץ מכוניות תופת, שמאחורי חלקם לפחות עמד דאעש.

13.    במקביל למערכה הצבאית שמנהל דאעש בעיראק, הוא גם מבסס את שלטונו בשטחים נרחבים במזרח סוריה ובצפונה. במסגרת זאת עלה בידו לדחוק מהשטח את יריביו ואויביו (ארגוני המורדים האחרים, ג'בהת אלנצרה, הצבא הסורי); להרחיב את שלטונו לאזורי-מפתח חדשים (המערכה לכיבוש המרחב הכורדי של עין אלערב, קובאנה הכורדית, שבקרבת הגבול התורכי, שעדיין לא הסתיימה); לבסס את שלטונו באלרקה ולהעמיק את שליטתו על האוכלוסייה המקומית. כל זאת באמצעות סכומי כסף גדולים הזורמים לדאעש כתוצאה משליטתו בתשתיות מדינתיות, בדגש על מכירת מוצרי נפט משדות הנפט שבמזרח סוריה (הגם, שרווחיו ממכירת מוצרי הנפט פחתו בעקבות התקיפות האוויריות של ארה"ב ובעלות בריתה עליהם).

עיקרי המשמעויות וההשלכות של התבססות דאעש בעיראק ובסוריה

14.    להתבססותו של דאעש בעיראק ובסוריה משמעויות והשלכות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות מרחיקות לכת. להלן עיקרן:

א.       עיראק: כיבושיו של דאעש בקיץ 2014 האיצו את תהליך התפרקותה של עיראק למרכיביה הדתיים-עדתיים. ניתן לקבוע, כי עיראק כמדינת לאום כבר אינה מתפקדת. על חורבותיה קמו שלוש ישויות מעין מדינתיות: ישות סונית בשליטת דאעש במערב עיראק ובצפונה; אוטונומיה כורדית בצפון; וישות שיעית במרכז עיראק ובדרומה, הקשורה למשטר השיעי בבגדאד. "גבולות הזירה" בין שלוש הישויות הללו נזילים ומטושטשים וצפוי שדאעש, הנמצא עדיין בתנופה, ימשיך במאמציו להרחיב את אזורי שליטתו על חשבון הישויות האחרות הנמצאות עתה במגננה.

ב.       סוריה: גם בסוריה תרמה התחזקותו של דאעש להעמקת חלוקתה דה-פקטו של סוריה:  במזרח סוריה ובצפונה ביסס דאעש את שליטתו והחליש את יריביו השונים (המשטר הסורי, ג'בהת אלנצרה וארגוני המורדים האחרים). לעומת זאת מתקשה דאעש לפגוע באחיזת המשטר הסורי בדמשק וב"אזורי ליבה" אחרים בצפון סוריה ובמערבה, ובשליטת ארגוני המורדים על אזורים בדרום סוריה (ובתוכם גם מרבית שטחה של רמת הגולן). התחזקות דאעש, והמערכה האמריקאית והבינלאומית נגדו, הזריקה מימד מסבך ונפיץ למלחמת האזרחים הסורית ויש בה כדי להקשות מאוד על פתרון המשבר הסורי בטווח הזמן הנראה לעין.

ג.       התבססות הג'האד העולמי במזרח התיכון:הישגי דאעש בסוריה ועיראק בשנים האחרונות הפכו את שתי המדינות הללו למוקד העולמי החדש של הג'האד העולמי, שירש את מקומן המרכזי של אפגניסטאן ופקיסטאן. בניגוד לתקופתו של אסאמה בן לאדן, המדובר כיום במוקד אזורי דו-קוטבי ואולי גם רב-קוטבי, אשר בו התבססו שני ארגוני ג'האדיסטים יריבים ועוינים זה לזה: האחד (דאעש), מזוהה עם הג'האד העולמי אך מצוי בקרע עם הנהגת אלקאעדה בראשות אימן אלט'ואהרי; השני (ג'בהת אלנצרה), מהווה את שלוחת אלקאעדה בסוריה אך מצוי בסכסוך חריף עם דאעש. בין שני המוקדים הללו מצויות התארגנויות הג'האד העולמי במזרח התיכון, אשר חלקן נקטו עמדה לטובת דאעש, הנמצא בתהליך של התחזקות מול הנהגת אלקאעדה. בהתבססות הג'האד העולמי בסוריה ישפוטנציאל חתרני וטרוריסטי העלול לערער בעתיד את יציבותן של מדינות מזרח תיכוניות ו"לייצא" את הטרור הג'האדיסטי גם למדינות המערב ולישראל.

ד.       המשמעויות האזוריות: התבססות דאעש וארגוני הג'האד העולמי בעיראק ובסוריה מקפלת בתוכה את כל סממני הטלטלה האזורית הפוקדת את המזרח התיכון והיא אף עלולה להחריף אותם:המתחים, הפילוגים והעוינות בין עדות, דתות, שבטים וקבוצות אתניות, שבמרכזם השסע הסוני-שיעי; חולשתן הפוליטית של מדינות הלאום, שהוקמו בעקבות ההסדרים, שנכפו על האזור ע"י בריטניה וצרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה; אובדן המשילות של מדינות מפתח במזרח התיכון וביסוס חלופות אידיאולוגיות ושלטוניות, במקומות שבהם מדינת הלאום קרסה. התבססותם של הארגונים הסלפים ג'האדיסטים בעיראק ובסוריה ממחישה, כי במזרח התיכון, העובר טלטלה עזה בשנים האחרונות, בולט כח המשיכה של אידיאולוגיות אסלאמיות רדיקליות, כפתרון קסם למצוקות היום יום ולחוליים הבסיסיים, שאפיינו את שנות קיומן של מדינות הלאום.

15.    לטלטלה האזורית הפוקדת את המזרח התיכון הוזרק איפא מימד חדש של נפיצות וחוסר יציבות בעקבות התבססות דאעש וארגוני הג'האד העולמי בעיראק ובסוריה. התבססותם עלולה להאיץ תהליכי התפרקות והתפוררות בעיראק ובסוריה ו"לזלוג" לאזור כולו. ראוי להדגיש, כי בטווח הזמן הקרוב העדיפות של דאעש ניתנת להמשך כיבושיו הצבאיים בעיראק ובסוריה, לביסוס שלטונו ולהתמודדותו עם המערכה שמנהלת נגדו ארה"ב. עם זאת, בהדרגה, עלולה השפעתולחלחל גם למדינות ערביות אחרות (קשריו המתהדקים עם הארגון המצרי אנצאר בית אלמקדס, העומד בראש מערכת הטרור נגד המשטר המצרי, הינם הוכחה לכך). זאת ועוד, "בוגרי סוריה" השבים למדינות המזרח התיכון, עלולים גם הם להיות "נשאים" של טרור וחתרנות, בין אם ביוזמת דאעש ובין אם ביוזמתם הם ובכך לתרום לחוסר יציבות במדינות האם, שמהם באו (התבססות הג'האד העולמי ובכלל זה "בוגרי סוריה" בעיר דרנה שבמזרח לוב הינם הוכחה לכך).


המערכה האמריקאית נגד דאעש והמענה של דאעש כלפיה

16.    הצלחותיו הדרמטיות של דאעש בצפון עיראק בקיץ 2014 היוו מכה קשה למדיניות ארה"ב בעיראק. מטרתה של המדיניות האמריקאית - להקים משטר עיראקי דמוקרטי, שיילחם בטרור ויעניק לעיראק יציבות שלטונית - הוכחה כבלתי ריאלית לחלוטין. צבא עיראק, שבהקמתו השקיעה ארה"ב משאבים כה רבים, נחשף במלוא חולשתו. נחשפה גם חולשתו של השלטון המרכזי בבגדאד, המזוהה עם העדה השיעית, שנתמך ע"י ארה"ב. מעבר לכך, התבססותם של דאעש וג'בהת אלנצרה בעיראק ובסוריה נתפסה ע"י האמריקאים כעלולהלערער את יציבותן של מדינות נוספות  באזור, המקיימות קשרים הדוקים עם ארה"ב והמערב (ירדן, סעודיה, לבנון, מדינות המפרץ).לכך חלה עלייה משמעותית בכמות המתנדבים הזרים שהצטרפו לדאעש וארגונים ג'האדיסטים נוספים, העלולים בשובם למדינות האם שלהם להוות איום בטחוני.

17.    במשך שלוש השנים הראשונות, שחלפו מאז פרוץ מלחמת האזרחים סוריה, לא ייחסה ארה"ב חשיבות מיוחדת לדאעש ולג'בהת אלנצרה, והיא נטתה לראות בהם חלק מהתוהו ובוהו הכללי, שהשתרר בעיראק ובסוריה בעקבות התפוררות המשטרים בשתי המדינות הללו. השינוי הדרמטי במדיניות האמריקאית חל בקיץ 2014 בעקבות נפילת מוצול, ההכרזה על הקמת הח'ליפות האסלאמית והגידול המשמעותי, שחל בהצטרפות המתנדבים הזרים, כולל ממדינות המערב, לשורות דאעש. מעשי הטבח וההוצאות להורג המתוקשרים של דאעש עוררו כעס ותדהמה בקרב דעת הקהל האמריקאית והמערבית ותרמו גם הם לשינוי המדיניות ארה"ב ומדינות המערב כלפי דאעש.

18.    מהערכת חסר של דאעש עברה ארה"ב לדמוניזציה של הארגון ולהצגתו כאיום משמעותי, אזורי ובינלאומי. השינוי המשמעותי בתפיסת דאעש יצר מענה אמריקאי, שניתן בשני שלבים: בשלב הראשון (יוני-אוגוסט 2014) מצא המענה האמריקאי את ביטויו בתגובות "נקודתיות", שנועדו לסייע לכוחות המקומיים בעיראק לבלום את תנופת ההתקפה של דאעש, כגון תקיפות מהאוויר, שיגור מספר מצומצם של יועצים והגשת סיוע הומאניטארי לבני מיעוטים. ואולם עד מהרה התברר, כי המענה האמריקאי ה"נקודתי" אינו יעיל ואין בו כדי לתת תשובה הולמת לאתגר, שהצלחותיו של דאעש הציבו בפני ארה"ב ובפני האינטרסים האמריקאיים.

19.    כיוון שכך, בשלב השני, גיבשה ארה"ב אסטרטגיה כוללת למערכה נגד דאעש, שמצאה ביטוייה בנאום הנשיא אובאמה (10 בספטמבר 2014). אסטרטגיה זאת מכוונת לדברי אובאמה להחליש את דאעש עד להשמדתו, בבסיסה עמדו כמה מרכיבים: תקיפות אווירית מאסיביות בסוריה ובעיראק; חיזוק הכוחות המקומיים בעיראק ובסוריה (צבא עיראק, הכוחות הכורדים, ארגוני מורדים סורים מתונים); פגיעה במקורות הכוח של דאעש (בדגש על פגיעה במקורותיו הכספיים); שיפור אופן ההתמודדות של ארה"ב והקהילה הבינלאומית עם התופעה של "בוגרי סוריה" החוזרים למדינות האם שלהם. כל זאת, כפי שחזרו והדגישו הנשיא אובאמה ודוברים אמריקאים אחרים, ללא שיגור כוחות קרקעיים משמעותיים על מנת להילחם בדאעש בעיראק או בסוריה.

20.    לשם מימוש אסטרטגיה זאת הקימה ארה"ב, בלוח זמנים קצר יחסית, קואליציה בינלאומית המורכבת ממדינות מערביות וערביות. בעלות הברית המערביות (ובמרכזן צרפת ובריטניה) הצטרפו לתקיפות האוויריות בעיראק בעוד שכמה מדינות ערביות (סעודיה, מאע"מ, ירדן, בחריין) הצטרפו לתקיפות האוויריות בסוריה. עד סוף אוקטובר 2014 בוצעו ע"י ארה"ב ובעלות בריתה למעלה מ-632 תקיפות אוויריות נגד תשתיות צבאיות וכלכליות של דאעש בעיראק ובסוריה (בעיראק בוצעו לפחות 346 תקיפות ובסוריה לפחות 286).

21.    לאסטרטגיה האמריקאית החדשה יש להערכתנו שורה של "נקודות תורפה", המנותחות בפרוט בעבודה זאת. עיקרן: הצבת מטרות מדיניות בלתי ריאליות גלויות וסמויות, למערכה נגד דאעש; הקושי לעקור מהשורש ארגון בעל אידיאולוגיה אסלאמית סלפית-ג'האדיסטית מסוגו של דאעש; מגבלות הכוח הצבאיבמערכה נגד דאעש ונגד ארגונים ג'האדיסטים בכלל; חולשתם של הכוחות המקומיים בעיראק ובסוריה, שעליהם "בונה" ארה"ב וההטרוגניות של הקואליציה, שהצטרפה לארה"ב, המורכבת ממדינות רבות בעלות אינטרסים שונים ואילוצי-פנים העלולים להקשות על מתן סיוע אפקטיבי לארה"ב.

22.    אולם, מעבר ל"נקודות התורפה" השונות, קיימת גם המציאות הפוליטית והחברתית הבעייתית בעיראק ובסוריה, שקשה מאוד, ולהערכתנו בלתי אפשרי יהיה לשנותה באמצעות מהלכים צבאיים, מוגבלים ואפילו נרחבים. שכן, דאעש וארגוני טרור אחרים בעלי אופי ג'האדיסטי, צמחו על רקע הכאוס הביטחוני, השלטוני והחברתי, שנלווה להתפוררותן של מדינות הלאום בעיראק ובסוריה, ועל רקע השינויים הדרמטיים המתחוללים במזרח התיכון (במסגרת "הטלטלה האזורית"). זוהי איפא "הביצה", אשר בה משגשגים דאעש וארגונים ג'האדיסטים אחרים. טיפול שורש בדאעש הינו, להערכתנו, בלתי אפשרי כל עוד " הביצה" לא יובשה - וייבושה אינו נראה כרגע באופק.

23.    עם זאת, גם לדאעש שורה של "נקודות תורפה" משלו, המנותחות אף הן בעבודה זו. אם ארה"ב תשכיל לנצל "נקודות תורפה" אלו, עשויה המערכה נגד דאעש להניב תוצאות חיוביותאף כי פחות יומרניות מאלו שאליהן כיוון הנשיא אובאמה. כך, למשל, היא עשויה להחליש את דאעש (להבדיל מחיסולו ומעקירתו מהשורש);לבלום את תנופת התפשטותו בעיראק ובסוריה (כשהמערכה על בגדאד עומדת על הפרק); לחזק מוקדי כח שונים בסוריה ובעיראק העוינים את דאעש, והמוכנים לשתף פעולה ביניהם על רקע התנגדותם לדאעש. המערכה נגד דאעש עשויה גם לשפר את אופן ההתמודדות של ארה"ב ובעלות בריתה עם תופעת "בוגרי" הלחימה בסוריה ובעיראק, השבים למדינות-האם שלהם.

24.    תגובת דאעש: המענה המיידי של דאעש למערכה האמריקאית היה הוצאה להורג מתוקשרת של חמישה חטופים, שלושה אמריקאים ושני בריטים, באמצעות עריפת ראשיהם. בהמשך קרא דאעש לתומכיו ברחבי העולם (21 בספטמבר 2014) להרוג אזרחים של ארה"ב ובעלות בריתה במגוון דרכים ושיטות. יתכן, כי מספר פיגועים ובתוכם פיגועי הדריסה והירי שאירעו בקנדה, סיכול כוונה לעריפת ראשים של אזרחים באוסטרליה ותקיפות במדינות נוספות, מהווים ראשית מימושה של קריאה זאת.

ההיבט הישראלי

25.    התבססותו של דאעש בעיראק ובסוריה הינה חלק מהתופעה הנרחבת יותר של התבססות ארגוני הג'האד העולמי, ובתוכם גם ג'בהת אלנצרה, בשתי מדינות אלו. מנקודת מבטה של ישראל טומנת תופעה זאת כמה מכלולי סיכונים ואיומים:

א.       פוטנציאל להפיכת רמת הגולן וחצי-האי סיני לחזיתות טרור פעילות: כבר כיום שולטים ברמת הגולן ארגוני המורדים, שהבולט שבהם הינו ג'בהת אלנצרה (שלוחת אלקאעדה בסוריה) על מרבית שטחה של רמת הגולן[3]. הגם שלדאעש אין בשלב זה נוכחות משמעותית ברמת הגולן, עלולה להתפתח דינמיקה (כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה או מהתקיפות האמריקאיות), שתוביל בסופו של דבר להפיכת הרמה מאזור שקט יחסית לזירת טרור פעילה, בהובלת ג'בהת אלנצרה. גם מחצי האי-סיניעלולים להתרחב פיגועי הטרור נגד ישראל מצד ארגון אנצאר בית אלמקדס, שנשבע אמונים לדאעש, העומד בראש מערכת הטרור נגד המשטר המצרי.

ב.       סיוע של דאעש להתארגנויות ג'האדיסטיות במזה"ת ובכלל זה במדינות הגובלות בישראל:דאעש הינו ארגון טרור, שבידיו יכולות סמי-מדינתיות. בידיו אמצעי לחימה וטכנולוגיות נשק מתקדמות, שנלקחו שלל מצבאות סוריה ועיראק; הוא מרוויח סכומי כסף גדולים משדות הנפט וממקורות הכנסה נוספים; יש לו מערכת תומכים במזה"ת וברחבי העולם המסייעת לגיוס מתנדבים זרים; ברשותו תשתית תקשורת יעילה, אשר "ממתגת" את דאעש ואת הג'האד העולמי ברחבי העולם. יכולותיו אלו מנוצלות בעיקר לצרכי-פנים (לחימה נגד האויבים הרבים בסוריה ובעיראק) אולם בהמשך הן עלולות "לזלוג" להתארגנויות ג'האדיסטיות במזה"ת, ובכלל זה במדינות ובישויות הגובלות עם ישראל, ולחזק את היכולות המבצעיות של הארגונים הג'האדיסטים המקומיים (לבנון, ירדן, יהודה ושומרון, רצועת עזה, חצי האי סיני).

ג.       ביצוע פיגועי טרור בשטח ישראל ונגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל: להערכתנו, בטווח הזמן הקרוב תהייה העדיפות האסטרטגית של דאעש נתונה לביסוס שטחי שליטתו בסוריה ובעיראק. עם זאת, לנוכח ההתקפות האוויריות האמריקאיות, ודינאמיקת התחרות בין הארגונים הג'האדיסטים, עלול דאעש לעודד או ליזום פיגועים נגד ישראל (מגבולות ישראל או מבפנים) או נגד יעדים ישראליים או יהודים בחו"ל. זאת, תוך הסתייעות ב"בוגרי סוריה ועיראק", השבים למדינות-האם שלהם או הסתייעות בפעילים והתארגנויות מקומיים התומכים בדאעש.

ד.       שיתוף פעולה בין ארה"ב ומדינות הקואליציה לבין איראן: למרות העוינות הבסיסית של איראן כלפי ארה"ב, ולמרות שאיראן חותרת תחת האינטרסים האמריקאים במזרח התיכון, עלולים להיווצר שיתופי פעולה אד-הוק ביניהם בסוריה ובעיראק, נגד דאעש והג'האד העולמי, האויב המשותף. שיתופי פעולה כאלו עלולים לקבל משמעות מדינית ולפגוע באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל (למשל, ויתורים לאיראן בנושא הגרעיני). מעבר לכך, שיתוף פעולה עם איראן נגד דאעש עלול לחזק את השפעתה של איראן בסוריה ובעיראק כמו גם מעמדה של חזבאללה בלבנון. כפועל יוצא מכךעלול להתחזק המחנה הרדיקלי, שבהובלת איראן.

26.    מכלול נוסף של סיכונים, הרלוונטי למדינות המערב אך גם לישראל, הינו בתחום המדיני-אזורי. סיכונים אלו נובעים מהפוטנציאל החתרני הטמון בהתעצמות אלקאעדה והג'האד העולמי בעיראק ובסוריה. מוקד הג'האד העולמי המתעצם במדינות הללו כבר החל "לזלוג" לעבר העולם הערבי כולו יש לו פוטנציאל סיכון כלפי שתי מדינות ערביות פרו-מערביות, ירדן וסעודיהשעד כה הוכיחו כושר עמידות ועלה בידם לשרוד את גלי ההדף של הטלטלה האזורית. "זליגתו" עלולה להעצים את כוחם של ארגוני הג'האד העולמי במדינות פריפריה של המזרח התיכון בעלות משטרים כושלים כמולוב ותימן, או במדינות בעלות משטרים (כגון תוניס).

הערות מתודולוגיות
27.    דאעש (באנגלית ISIS או ISIL) הינם ראשי תיבות בשפה הערבית של המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה-רבתי (אלדולה אלאסלאמיה פי אלעיראק ואלשאם). לאחר ההכרזה על הקמת הח'ליפות משתמש דאעש במונחים "המדינה האסלאמית" או "מדינת הח'ליפות". למרות זאת נעשה בעבודה זאת השימוש בשם דאעש, שעודנו שגור בקהילה הבינלאומית, בתקשורת הערבית והמערבית ולעיתים אף בקרב תומכי "המדינה האסלאמית".

 

28.    בכתיבת העבודה נאלץ מרכז המידע להתמודד עם מספר אתגרים:

א.       הפיכת שפע רב של ידיעות פרטניות לתמונה מחקרית כוללת: משהפך דאעש לאיום אזורי ובינלאומי החל להתפרסם שפע של מידע "נקודתי" רב על אופן התנהלותו, על בסיס יום-יומי. האתגר, שבכתיבת עבודה זאת, היה גיבוש המידע הרב לידי תמונה מחקרית כוללת, שבמסגרתה נבחנה התופעה של עליית דאעש על היבטיה הרבים: הרקע ההיסטורי והסיבות להקמתו; שורשיו האסלאמיים הסלפים-ג'האדיסטים; מטרותיו של דאעש; יכולותיו הצבאיות, הפוליטיות, הממשלתיות והכספיות של הארגון; הסביבה העיראקית, הסורית, המזרח תיכונית והבין-לאומית, בתוכה מתנהל דאעש.

ב.       שינויים תכופים בתמונת המצב בעיראק ובסוריה: זאת,על רקע ההתפתחויות הדרמטיות בשטח בחצי השנה האחרונה ועל רקע הטלטלה הפוקדת את המזרח התיכון. לכך יש להוסיף את טבעו הבסיסי של דאעש כארגון דינאמי, החותר לשנות באופן בלתי פוסק את המציאות בה הוא פועל מול מספר גדול של אויבים מקומיים ולנוכחהמערכה הבינלאומית המתנהלת נגדו. כל אלו חייבו ומחייבים עדכון מתמיד של העבודה, הבנת משמעותן של ההתפתחויות הטקטיות ובחינה בלתי פוסקת של המצב בשטח. השינויים התכופים בתמונת המצב עודם נמשכים עד עצם היום הזה כך שיש לראות בעבודה זאת מעין סיכום ביניים, שיהיה צורך לעדכנו בהמשך.

ג.       הצורך לשלב דיסציפלינות שונות ותחומי ידע שונים: העיסוק בדאעש אינו בחינה של ארגון טרור הפועל במסגרת לאומית-מקומית אלא הוא מחייב שילוב תחומי ידע שונים ומגוונים, למשל: ההיסטוריה של האסלאם, התנועה הסלפית-ג'האדיסטית ממנה צמח דאעש, מצבם של ארגון אלקאעדה והג'האד העולמי, התהליכים וההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה ובעיראק והטלטלה האזורית במזרח התיכון על ביטוייה השונים (למשל השסע הסוני-שיעי).בעבודה זאת נעזרנו הן בספרות ובעבודות המחקר הקיימים והן במומחים הבקיאים בתחומים השונים.

ד.       מקורות מידע בעייתיים: בכתיבת עבודה זאת הסתייענו במידע ראשוני, שמקורו בדאעש ובארגונים ג'האדיסטים אחרים. דאעש אומנם מרבה לפרסם מידע באינטרנט אודות אופן התנהלותו. אולם, המדובר במידע תעמולתי מובהק, שנועד להאדיר את הארגון, להכפיש את יריביו, לאיים על אויביו ולהדוף האשמות נגדו. מנגד, מתפרסם מידע רב שמקורו באויבי דאעש (והם רבים), הנוטה להכפיש את הארגון ולעיתים להעצים את גודל האיום הנשקף ממנו משקולים מניפולטיביים. בעבודה זו הסתייענו גם בתחקירים שבוצעו כתבים (חלקם מערביים), אשר הותר להם לבקר באזורי שליטתו של דאעש. אולם המידע, שאליו נחשפו הכתבים הללו, היה לעיתים מאוכוון ומפוקח ע"י דאעש ונועד לשרת את מטרותיו הפוליטיות והתעמולתיות. המודעות לכך והמחסור במקורות מידע אמינים חייבו בחינה זהירה וביקורתית של מקורות המידע.

29.    מקור מידע רב-ערך שהסתייענו בו לכתיבת העבודה הינו דיווחים שוטפים ועבודות מחקר בסיסיות, שפורסמו ע"י מומחים ומכוני מחקר, מדיסציפלינות שונות, העוקבים אחרי דאעש ואחרי ההתפתחויות בעיראק ובסוריה (בעיקר בארה"ב, בריטניה וישראל). דיווחי סוכנויות הידיעות והתקשורת העולמית העוקבים אחר דאעש ואחר ההתפתחויות בעיראק ובסוריה מהווים גם הם מקור מידע חשוב. מקור מידע נוסף הינם פרסומים, שמקורם בשרותי המודיעין ובמנגנוני הממשל של מדינות מערביות וערביות הנאבקות בדאעש (אף כי גם לפרסומים הללו יש הטיות משלהם). כחומר רקע לעבודה שימשו פרסומים קודמים של מרכז המידע למודיעין ולטרור אודות התבססות הארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי בסוריה (רשימת פרסומים, ראו נספח).

Download Full Publication Download