ATbar מוטיבים אנטישמיים בארגונים הפועלים באינתיפאדה
Loading Search Engine

מוטיבים אנטישמיים בארגונים הפועלים באינתיפאדה

25/07/2001 | by ד"ר אלי כרמון  

נאומו של ד"ר אלי כרמון בסימפוזיון במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) ב-25 ביולי, 2001.

משתתפי הסימפוזיון אמורים לדון היום באספקטים השונים של התגברות האנטישמיות כתוצאה מאינתיפאדת אל-אקצה. מפאת קוצר הזמן, ודאי לא יהיה לנו זמן להיכנס לניתוח ההיסטורי, הדתי, התרבותי והפוליטי של תופעת האנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי. מטרתו העיקרית של ערב זה הינה בחינת האפשרות שהאינתיפאדה גרמה ועוד תגרום בעתיד להתעצמות האנטישמיות באזורנו.

אנסה לבחון האם ארגונים אסלאמיים המשתמשים בטרור נגד ישראל ניצלו את האנטישמיות כדי להגביר את אווירת האלימות והעימות בין הפלסטינאים לישראלים, בין היהודים והעולם המוסלמי, ובצורה זו לקדם את מטרותיהם האסטרטגיות ולהצדיק את השימוש בטרור במאבק נגד ישראל.

עיקר דבריי יתייחסו לארגונים הגדולים הפועלים בזירה, חמאס וחזבאללה, אך אגע בקצרה גם בארגונים אסלאמיים שמטרתם העיקרית איננה המאבק נגד ישראל, כמו אל-קאעדה של אוסמה בין-לאדן או המורדים הצ'צ'נים בקווקז.

ידידתי, אסתי וובמן, ערכה לפני מספר שנים מחקר על תופעות אנטישמיות בחמאס ובחזבאללה, ואני מצטער שאין אפשרות הערב לחלק את החוברת הבסיסית הזו המסבירה את שורשי האנטישמיות בשני הארגונים הקיצוניים האלה.

עיקר המחקר שלה, כמו גם דבריי הערב, מבוססים על ניתוח חומר התעמולה הכתוב, שהיום נמצא בשפע באתרי האינטרנט שלהם, כ-4-5 במספר לכל אחד. אתרי האינטרנט מהווים כלי מרכזי להפצת המסרים והתעמולה של הארגונים לקהל האוהדים, מצד אחד, ולקהל הרחב באזור ובעולם, מצד שני. לכן יש לפעמים שוני בין מה שמתפרסם באתרים בשפה הערבית לאלה בשפה האנגלית.

ניתן לומר באופן כללי שמאז פרוץ האינתיפאדה הקצינו כל ביטויי השנאה והגידופים כלפי ישראל והיהודים בתעמולה ובמסמכי שני הארגונים. למעשה, כמעט לא משתמשים במונח ישראל או ישראלים. לרוב מעדיפים להשתמש במונחים ציונים, ציונות, יהודים או יהדות. כאשר מופיעה המילה ישראל, היא תמיד במרכאות כפולות, כדי לסמל כביכול את חוסר הממשיות או הלגיטימיות שלה.

האתר הרשמי של החמאס למשל, שלאחרונה הרחיב את תכולתו וכולל גם מדור בצרפתית, גרמנית ורוסית, נוהג להשתמש בפרזות קבועות, המעבירות גם מסר דתי קיצוני, כגון:

  • חילול חראם ה-שאריף על-ידי היהודים
  • התוקפנות היהודית והטבח הפראי נגד עמנו
  • הפשעים הציוניים היהודיים 
  • גנגסטרים יהודיים המנסים לרצוח כפריים פלסטינאיים תמימים
  • כוחות הכיבוש הנאציים

הציונות והציונים מתוארים תמיד כברברים, גזעניים, פראיים, אכזריים, בוגדניים, ומה לא.

אך מעבר לשפה התוקפנית ומלאת השנאה, המסרים הקלאסיים, של שילוב אנטישמיות אסלאמית-דתית עם אנטישמיות מבית-היוצר של הימין הקיצוני המערבי, ממשיכים לככב ברוב המאמרים, הכרוזים והפרשנויות, גם בכאלה בעלי אצטלה מדעית או אקדמית.

נושא אנטישמי מרכזי, חדש יחסית, שאני מניח שהמרצים האחרים ירחיבו גם הם את הדיבור עליו, הוא הכחשת השואה.

בחמאס התופעה של שימוש בהכחשת השואה התחילה לפני למעלה משנה, לאחר שנפתח באתר האינטרנט שלו מדור בשם "הטרור הציוני", בו מפורסמים מאמרים "מדעיים" כביכול, בעלי גוון אנטישמי חריף. כמה חודשים לאחר ויעדת שטוקהולם העולמית, שהוקדשה לנושא השואה - בינואר 2000 - פורסם בחלק הערבי בלבד, מסמך שבו נטען שמטרת הציונות בוועידה הייתה לזייף את ההיסטוריה ולהסתיר את האמת על "השואה", שידוע שהיא סיפור שאין לו כל בסיס היסטורי. הוועידה הוגדרה כטרור אידיאולוגי ופסיכולוגי של הציונות.

אותו מדור משמש גם לפרסם את "הפרוטוקולים של זקני ציון".

בחזבאללה נעשה שימוש דומה באתר moqawama במדור תחת השם Views in Zionism, הפעם באנגלית, כדי להפיץ מאמרים של "חוקרים" ו"אינטלקטואלים" כביכול מערביים, ואף יהודים, המוכיחים שהשואה היא שקר או הגזמה של הציונות ושל היהודים כדי לקבל לגיטימציה להקמת מדינת ישראל.

מככבים במדור זה מאמר על "הזהב היהודי בשוויץ" והמאמר "שאלות על השואה - נקודת מבט גרמנית". במאמר האחרון ניתן לעיין בתצוגה שלנו הערב.

המשפט בצרפת נגד הסופר האנטישמי Roger Garaudy, הקומוניסט שהתאסלם ומצא מקלט באיראן, והוועידה של מכחישי השואה האירופיים בביירות, שבוטלה ברגע האחרון בלחץ אינטלקטואלים ערביים, שימשו גם הם זרז להפצת מאמרים, פרשנויות, גילויי דעת והצהרות תמיכה. האתר של חזבאללה moqawama מפרסם במלואו את הספר האנטישמי של גארודי - The founding myths of the Israeli politics.

גם ירחון החמאס, Palestine Times, המגביל למהדורה הערבית של "פיליסטין א-מוסלימה", מפרסם מפעם לפעם מאמרים אנטישמיים. את המהדורה של אוקטובר 2000 פתח מאמר קצר בשם A new Hitlerism, המנצל את פרשת הריגתו של הילד מוחמד דורה בימיה הראשונים של האינתיפאדה כדי להצהיר ש"היהודים שונאים מה שהיטלר עשה להם והם עושים דברים הרבה יותר גרועים ממנו". במהדורת אפריל 2001, מופיע מאמר בשם "האם הציונים לא שיקרו גם לגבי השואה?", בו מעיד "המומחה" חאלד עמרייה "שהמנהיגים, האקדמאים, והתועמלנים הציוניים הם שקרנים מקצועיים כפי שהם רוצחים מקצועיים".

נושא חדש שתופס תאוצה מאז פרוץ האינתיפאדה הוא הכחשת הזכויות ההיסטוריות של היהודים על הר-הבית והניסיון להוכיח, שוב בצורה "מדעית" כביכול, כי היהודים כלל לא קידשו את הר-הבית. נושא זה מלווה במקביל בידיעות רבות המנסות להוכיח שישנו קשר יהודי להרוס, לשרוף או להשתלט על הר-הבית. ברוח זו ניסה פרסום אסלאמי קיצוני, נידאל אול-אסלאם, להוכיח ש"אל-קודס הוא שלנו ולנו זכויות יתר עליו".

למעשה שתי תופעות אלה הן פן של אותה מגמה: לגרום לדה-לגיטימציה דתית, היסטורית ומוסרית של העם היהודי כבעל זכויות בבית הלאומי שלו, ולהצדיק התנהגות אלימה וטרוריסטית כלפי מי שממילא אין לו כל זיקה אמתית לאדמה זו.

לצערי עדיין לא נעשה מחקר רציני על התעמולה האנטישמית של טלוויזיית החזבאללה אל-מנאר, המוכרת לציבור הישראלי בעיקר בהתמחותה בלוחמה פסיכולוגית על-ידי שימוש בפעילות טרוריסטית וגרילה של הארגון בדרום-לבנון ולאחרונה בפרשת חטיפתם של חיילי צה"ל.

אם שני הארגונים היו מסתפקים בתעמולה הקיצונית האנטישמית בלבד, זה לא היה מבדיל אותם מארגוני הימין הקיצוני ביותר באירופה או בארה"ב. אך תעמולה זו משמשת אותם כדי להצדיק בעיני הקהל שלהם ובעיני העולם את פעולות הטרור שהם מבצעים נגד אזרחים ישראלים חפים מפשע, מאחר וכל יהודי באשר הוא מוגדר כציוני אכזר, גזען וכובש בוגדני שחייו מותרים.

כאשר הנהגת החמאס גורשה מירדן בסתיו 1999, דווקא בלחץ של ערפאת על המלך עבדאללה, איים החמאס לנקוט בפעילות אלימה: אך לא נגד המשטר האשמי, אלא דווקא נגד היהודים באזור ובכל העולם (אגב, האיום הופץ על-ידי תחנת הטלוויזיה אל-מנאר של חזבאללה).

האתר הרשמי של משרד ההסברה הפלסטיני פרסם ב-10 ביוני מאמר ארוך שבו נטען, ממקורות מודיעין ישראלים, שקיצוני יהודי ביצע את הפיגוע בדולפינריום. במקביל, כרוז החמאס הלוקח אחריות על הפיגוע בתל-אביב ב-4 יוני, שבוצע על-ידי "הגיבור השהיד" סעיד אל-חוטרי, מאיים: "אנו אומרים: יהודים - או שתעזבו או שתושמדו!" השיטה מדברת בעד עצמה. זה מזכיר משהו?

אוסמה בין-לאדן נחשב כיום לאויב מס' 1 של ארה"ב ושל המערב. בין-לאדן הצהיר ב"פאתווה" (פסק ההלכה) מפברואר 1998 שמטרת ארה"ב במלחמותיה במזרח-התיכון היא לשרת את מדינת היהודים הקטנטונת ולהסית את תשומת הלב מכיבוש ירושלים ומרצח המוסלמים על-ידי היהודים". ואמנם במרץ 1998 הקים את "החזית האסלאמית העולמית נגד היהודים והצלבנים" - קרי הנוצרים בראשות ארה"ב - אך עד לפני כשנה וחצי הנושא הפלסטיני היה במקום הרביעי בסדר העדיפויות שלו, לאחר הנוכחות האמריקאית בסעודיה והמפרץ, ההפצצות המערביות נגד עיראק, בוסניה ולאחר מכן קוסובו וצ'צ'ניה. חוגים פרו-פלסטיניים אף בקרו אותו על כך בעבר.

מאז פרוץ האינתיפאדה, מסתמנת מגמה ברורה של בין-לאדן והרשת העומדת לשירותו, להשתמש בנעשה בסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לקדם את מטרותיו הוא. הדבר נובע ללא ספק מהפגיעה הקשה בתשתית של הארגון בעולם (חשיפת ומעצר פעילים רבים בארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, פקיסטאן וגם ירדן והשטחים) וחוסר היכולת לבצע פיגועים חדשים, פרט אולי לפיגוע במשחתת האמריקאית - Cole - בתימן.

לכן, ניצול מוטיב האיום שמהווים הכופרים היהודים על מסגד אל-אקצה ועיר הקודש אל-קודס מהווה הזדמנות מצוינת מבחינתו להאדיר את שמו ולהופיע כמגן המקומות הקדושים לאסלאם והעם הפלסטיני המוכה.

בין-לאדן, שלמעשה אין לו מנגנון תעמולה עצמאי ובמידה רבה צריך להתחשב במארחיו מהטאליבן, נוהג להפיץ את מסריו בראיונות לתקשורת העולמית, עדיף האמריקאית. השנה, הוא הפיק לראשונה שני סרטי וידיאו מיוחדים כדי להדגיש את המשך מאבק הג'האד שלו נגד אמריקה, אך הפעם שם במרכז את תמיכתו במאבק הפלסטינים והג'האד לשחרור אל-אקצה.

הסרט הראשון הופק בעת חתונת בנו בינואר והסרט השני הופץ לפני מספר שבועות באמצעות תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה. בנוסף לכך, בתחילת יוני קיימו בין-לאדן ותומכיו כנס גדול בקנדחאר, מעוזו באפגניסטן, תחת הסיסמה "למען ילדי אל-אקצה", שבו דקלם בנו חמזה שירים של אביו למען מאבק הפלסטינים.

גם המורדים הצ'צ'נים והלגיון האסלאמי-ערבי שמסייע להם במלחמת הגרילה והטרור נגד רוסיה ניצלו את האינתיפאדה כדי לקדם את ההכרה במאבק שלהם. כבר ממרץ 2000 הואשמו היהודים, הציונות וישראל בסיוע צבאי ותעמולתי לרוסיה ואף בטיפול בחיילים רוסים פצועים בבתי-חולים בארץ. על רקע זה, הופיע איום ישיר נגד יהודים וישראלים. עם פרוץ האינתיפאדה הציעו הצ'צ'נים לשלוח 150 מתנדבים להילחם לצד החמאס, הצעה שנדחתה אגב על-ידי הפלסטינאים, ומאז 15 אתרי האינטרנט של הגורמים הערבים (בוגרי אפגניסטן) התומכים בצ'צ'נים מפיצים פאתוות וחומר תעמולה אנטישמי.

התעמולה הארסית והדתית קיצונית בכרוזים, עיתונים, תכניות טלוויזיה, הפגנות המוניות, המציגה את היהודים כאויבי האסלאם המושבעים מאז מלחמות הנביא מוחמד נגדם (ראה קרב ח'ייבר), כבעלי אופי בוגדני ומלוכלך, שקרנים ורוצחים, המנסים להשתלט על המזרח-התיכון ואף על העולם כולו באמצעות שליטה על אמריקה, במקביל להצגה המעוותת של התקשורת העולמית את אירועי האינתיפאדה בתחילתה, גרמו מאז אוקטובר 2000 לגל של אירועים אלימים אנטישמיים ברחבי תבל.

כך למשל ב-2 באוקטובר, הוציא השייך עומר עבדל-רחמאן, שנשפט בארה"ב על אחריותו לארגון הפיצוץ במגדל התאומים בניו-יורק, פאתווה הקוראת לג'האד מידי נגד היהודים והישראלים. הארגונים קילאפה והמוהג'ירון בבריטניה קראו בכרוזים ובהפגנות להרוג יהודים, ודבר דומה עשה רדיו הארגון הקיצוני פגאד בדרום-אפריקה.

כתוצאה מכך, בתי-כנסת הוצתו, מוסדות יהודיים, אנשי דת וסתם יהודים תמימים ברחוב, הותקפו בצרפת (שבה היה מספר שיא של אירועים מסוג זה - כמחצית מ-180 האירועים האלימים שנרשמו רק באוקטובר בעולם), בבריטניה, קנדה, ארצות-הברית, אוסטרליה, אך גם אוזבקיסטאן, דגסטאן, מרוקו, ומדינות רבות אחרות.

נראה לכן שהמשך האלימות בשטחים וברשות הפלסטינית ובוודאי החמרה במצב הביטחוני, ימשיכו להגביר את תופעות האנטישמיות בקרב הארגונים האסלאמיים הקיצוניים והטרוריסטיים ופועל יוצא מכך הוא התגברות סכנת הטרור האסלאמיסטי נגד יהודים וישראלים באשר הם. 


הדעות המובאות בפרסום זה הן אך ורק של המחבר ולא בהכרח משקפות את הדעות של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT).

Download Full Publication Download