מסמך "שלושים העצות" של אבו-איוב אל-מצרי – פרסום מחודש של ספרית אל-המה

מוסד התקשורת המכונה "ספריית אל-הִמַּה" (Al-Himma Library) ועוסק בפרסום עלונים ומנשרים של ארגון "המדינה האסלאמית" פרסם מחדש מסמך תחת הכותרת "שלושים עצות לאֵמִירִים ולחיילים של המדינה האסלאמית". המסמך חובר במקור על ידי עבד אל-מֻנְעִם בִּן עִז אל-דין אל-בַּדַוִּי (Abd al-Mun'im bin Izz al-Din al-Badawi), המכונה אַבּוּ-חַמְזַה אל-מֻהַאגִ'ר (Abu Hamza al-Muhajer) או אַבּוּ-אַיוּבּ אל-מִצְרי (Abu Ayyub al-Misri), ג'האדיסט בכיר ממוצא מצרי אשר שימש בתור מנהיג ארגון אל-קאעדה בעיראק לאחר מותו של אַבּוּ-מֻצְעַבּ אַל-זַרְקַאוי וחוסל בפשיטה על ביתו באפריל 2010. במקור פורסם המסמך בנובמבר 2010 על ידי ספרית אל-המה, כאשר פעלה תחת "מדינת עיראק האסלאמית".[1] בהקדמה שחוברה על ידי "ספרית אל-המה" הוסבר כי הפרסום המחודש מופיע חמש שנים לאחר מותו של אל-מצרי (המהדורה הראשונה פורסמה בינואר 2015 והשנייה בפברואר 2016) בתקווה שהמֻגַ'אהִדִין והאמירים ב"ח'ליפות האסלאמית" יפיקו ממנו תועלת.

עיתוי פרסום המסמך אינו ברור די הצורך שכן אין בעצות חידוש אסטרטגי או תוכן שלא היה מוכר עד כה.  מדובר בהנחיות והמלצות כלליות ביותר שאינן מעידות על שינוי מחשבתי וממילא חסרות כל התייחסות קונקרטית עדכנית למצב בשטח היות ומדובר במסמך שחובר לפני מספר שנים.

מכאן שניתן להסביר את הופעת המסמך על רקע הסכסוך המתמשך בין אל-קאעדה ל"מדינה האסלאמית" ולפרש אותו כצעד נוסף של ארגון דאעש במסגרת המערכה התודעתית מול אל-קאעדה. נראה כי פרסום המסמך נועד לחדד את ההבחנה בין אל-קאעדה בהווה לבין אל-קאעדה תחת פיקודם של מנהיגי-עבר דוגמת אבו-מצעב אל-זרקאוי ואבו-חמזה אל-מהאג'ר, בטרם סטתה מ"דרך הישר". בכך יש ניסיון לתת לגיטימציה לארגון "המדינה האסלאמית" ולהציג אותו כממשיך דרכה של אל-קאעדה המקורית אשר "מחזיר עטרה ליושנה".

המסמך מחולק לשני חלקים וכולל בסך הכל שישים הנחיות או ציוויים – שלושים המיועדים לאמירים ושלושים ואחד המופנים לחיילים והלוחמים. העצות כוללות הן הנחיות פרקטיות לניהול ג'האד (למשל, לדאוג לציוד וכלי רכב מתאימים לפני פעילות, להקפיד על תקשורת מאובטחת ולבחור בחוכמה את זירת הקרב) והן ציוויים דתיים-רוחניים המדגישים את הפן הָאֱמוּנִי (למשל, רכישת ידע דתי, התגברות על תאוות, קיום תפילות וכיו"ב). יצוין כי על מנת להעניק לעצות תוקף דתי, ברבות מהן שזורים פסוקי קוראן ומובאות מהחַדִית' בתור סימוכין.

להן סיכום מקוצר של העצות המופיעות במסמך. במסגרת העצות לאמירים, אל-מצרי מפרט כי על האמיר:

1. להילחם על מנת לרומם את שם האל
2. לנהוג בצדק ובתבונה עם התושבים החיים תחת חסותו
3. לקיים התייעצויות ודיונים ולהחזיק במועצת שוּרַא אמתית
4. להקשיב גם לדבריהם ועצותיהם של אלו החולקים עליו
5. לעקוב אחר המתרחש בקרב התושבים החיים תחת חסותו
6. להקפיד לשמור על חוקי הדת והמוסר ולהתרחק מחברה רעה
7. לנהוג בסבלנות גם בעִתּוֹת משבר
8. להימנע מללבוש ביגוד שיבדיל בינו לבין צאן מרעיתו
9. לפעול בשיקול דעת ולהימנע מפזיזות
10. לשלב בקרב את הלוחמים החזקים לצד החלשים ולהישמר מפני מרגלים וסוכנים
11. להקפיד לשאת ציוד נאות לקרב
12. לדאוג לחייליו למזון ומשקה שיחזקו אותם
13. לבדוק את כלי הרכב, הנשק והאספקה שבידי חייליו, בייחוד לפני פעילות
14. להקפיד שברכב אחד לא ישהו יותר משלושה לוחמים ולדאוג לתקשורת מאובטחת ביניהם
15. לחזק את הכוח הנפשי של חייליו ולדאוג להעלאת המורל
16. לבחור היטב את זירת הקרב ולהימנע מהתרחקות שלא תאפשר חזרה בטוחה של החיילים
17. לנקוט בתחבולות מלחמה תוך הישמרות מתכסיסי האויב (מארבים, תקיפה מרחוק וכו')
18. להטיב לדעת לנצל הזדמנויות
19. לדעת לבחור נכונה את אלו שייצאו לפעולות התאבדות תוך הבחנה בין אלו שמותם יעודד את המוסלמים לבין אלו שמותם יחליש אותם (למשל, אין לשלוח מפקד מצטיין לפעולת התאבדות)
20. לאסור על החיילים להרוג או לשבות במידה והדבר יגרום לפיצול באחדות השורות
21. להימנע משפיכות דמים אסורה
22. להרחיק ראות ולא להתפתות לביצוע פעולות פשוטות שעלולות להסתבך בעתיד
23. לגמול לאלו הפועלים כראוי ולהעניש את העבריינים (אך גם אז יש להעניש במידה)
24. לנהוג בצדק עם פקודיו ולא לעשות עימם עוול  
25. להתקרב אל העם על מנת לזכות באהבתו ואהדתו
26. לנהוג כבוד באנשים מבוגרים, בעלי ידע דתי או שמוצאם מכובד
27. לדאוג למשפחות השהידים והאסירים
28. לדעת לבחור היטב את אנשי הקשר שיפעלו מול השבטים והקבוצות החמושות בזירה
29. להשתמש בתבונה ותכסיסים – ולא בכוח – על מנת להתמודד עם היריבויות בין הפלגים הפועלים בזירה
30. לשקוד ולהתאמץ ולהישמר מפני רִפיון וחולשה

במסגרת העצות לחיילים הלוחמים, אל-מצרי מפרט כי על החייל:

1. להפגין נאמנות לאללה בדבריו ובמעשיו
2. לרכוש ידע דתי מינימלי על מנת שיידע למען מה הוא נלחם
3. לתמוך באללה ללא משוא פנים
4. להימנע מביצוע "תַכְּפִיר" (האשמת הזולת בכפירה) ללא אסמכתאות מספקות
5. להימנע מלהעניק חוזי ביטחון או הבטחות שאינם בסמכותו
6. לנהוג בצייתנות ולהימנע ממרי
7. להקפיד על קיום התפילות
8. להישמר מפני זחיחות וחנופה
9. להישמר מפני הפקרות ורמאות
10. להתגבר על התאוות ולצום
11. לנהוג ביושר ולהישמר מפני השקר
12. לשמור על יחסים טובים עם שאר הלוחמים ולציית לוותיקים ביניהם
13. להימנע מלחשוף את פגמיהם ומגרעותיהם של שאר הלוחמים
14. לנהוג באוכלוסייה בדרכי נועם ולחבב עליהם את האסלאם
15. לציית לאמיר ולהימנע מלטפול לו האשמות שווא
16. להימנע מלהסתיר מידע מפני האמיר ולהישמר מפני בגידה
17. להפגין סבלנות כלפי האמיר גם אם הוא נוהג בעריצות
18. להקפיד להציב שמירה בלילה
19. לערוך הכנות כולל תרגילים גופניים ואימוני לחימה
20. לקיים רִבַּאט (הגנה על אדמה מוסלמית מפני האויב)
21. לשאוף לפגוש באויב מתוך אמונה באל ותפילות ולא מתוך גאוותנות או התלהבות
22. לנהוג באומץ לב ולזכור ולהזכיר את עוולות האויב
23. לקחת את הציוד והצידה הנדרשת לצורך הג'האד
24. לשמור על אחדות השורות
25. לא לחשוש מפני האויב, גם במצב של מעטים מול רבים
26. להישמר מפני עצלות ובטלנות
27. לקדם את פני האויב ולהימנע ממנוסה מפניו
28. לקרוא קריאות "אַללַּהֻ אַכְּבַּר" עם ההבחנה באויב אך לא במהלך הקרב
29. להימנע מלשלוח יד בשלל
30. להישמע לדברי האל ולעמוד כאחד בפני האויב; להישמע לדברי הנביא ולצאת לפשיטות כנגד הכופרים
31. להרבות בתפילות הן עבור מנהיג המאמינים (Leader of the Faithful) והן עבור שאר המוסלמים