ATbar "מאבק ורוחות של שינוי" - אסטרטגיות מהפכה וגרילה מאת סיף אל-עדל
Loading Search Engine

"מאבק ורוחות של שינוי" - אסטרטגיות מהפכה וגרילה מאת סיף אל-עדל

21/06/2016 | by צוות ניטור אתרי ג'האד גלובאלי  

סיף אל-עדל (מילולית: "חרב הצדק") הוא כינויו של מחמד בן צלאח אל-דין זידאן (Muhammad bin Salah al-Din Zidan), אסטרטג ממוצא מצרי השייך לדור המייסדים של אל-קאעדה. זידאן שימש בתור אחראי הביטחון של בן-לאדן ומומחה החבלה של הארגון והיה מעורב, בין השאר, בתכנון הפיגועים בשגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה בשנת 1998. מיקומו של זידאן בשנים האחרונות נותר עלום אם כי על-פי ההנחה הרווחת, הוא שהה במעצר בית באיראן ממנו שוחרר לבסוף - נכון לדיווח מחודש ספטמבר 2015.[1]  

זידאן נודע בתור אסטרטג בכיר של אל-קאעדה אשר פרסומיו מרחיקי ראות ועוסקים בתכניות של אל-קאעדה לטווח הרחוק. מבחינה זו, ספרו של זידאן, בו עוסק מסמך זה, אינו יוצא דופן. הספר, שכותרתו המלאה היא "אל-קאעדה - מאבק ורוחות של שינוי - קורס מדיני וצבאי" פורסם בחודש אוגוסט 2015 בשלושה כרכים. הכרך השני עוסק במהפכות, חמושות ולא-אלימות כאחד, ואילו הכרך השלישי מוקדש לנושא לוחמת גרילה (נכון לחודש יוני 2016, החלק הראשון של הספר טרם פורסם). עם זאת, יש לציין כי מחתימת המחבר עולה כי לפחות אחד הפרקים (העוסק באסטרטגיה) חובר כבר בחודש דצמבר 2013. 

ספרו של זידאן מדגים לא רק חשיבה עמוקה, ידע היסטורי והבנה מדינית אלא גם היכרות מקיפה עם האסטרטגיות האמריקאיות, בבחינת "דע את האויב". חלק ניכר מהספר מכיל דוגמאות היסטוריות למהפכות והתקוממויות מרחבי העולם כשהמטרה היא ללמוד מטעויות העבר וליישם את הלקחים לקראת מהפכה רחבת היקף בעולם האסלאמי.

עטיפת הספר - בן לאדן והדגל השחור 

עטיפת הספר - בן לאדן והדגל השחור

הכרך השני - "המהפכה האסטרטגית"

כרך זה של הספר מורכב מחמישה פרקים שאלו כותרותיהם: הרצאה בנושא מהפכות, התקוממות עממית חמושה, התקוממות לא-אלימה, מהפכת-הנגד ואסטרטגיה.

בפרק העוסק בנושא המהפכות, טוען זידאן כי בעמי העולם כולם טבועה התכונה המולדת לצאת כנגד עוול ועושק מצד המשטר, הגם שבמקרים מסוימים תכונה זו סולפה או עומעמה בחלוף השנים. זידאן מציג את המהפכה בתור "הריסה לשם בנייה" ושם דגש על היסוד האלים המתלווה אליה. זידאן מבהיר כי גם אם בשלביה הראשונים המהפכה עשויה להתחיל באמצעים פאסיביים (שביתות, חסימת כבישים וכו'), הרי שבהמשך קיימת חובה לעבור לשימוש באמצעים אלימים על מנת לחולל שינוי. לאחר הצלחת המהפכה, יש להקים מנגנון צבאי-ביטחוני אשר יבטיח כי הישגיה יישמרו.

מעניין לציין כי זידאן טוען שהתקוממות נגד השלטון יכולה להיות בעלת אופי כללי ולאו דווקא לשאת נופך אסלאמי. במקרה כזה, בו הזרם האסלאמי מצליח להשתלט על מהפכה שלא הוא תכנן, עליו להפגין הבנה לדרישות המשותפות לו ולעם המתקומם ולא לנסות לכפות על העם את דרישותיו שלו. בכדי להעביר את העם לצדו, על הזרם האסלאמי לערוך פעילות דעוה במהירות ולהחליף את בתי-הספר ובתי המשפט במוסדות אסלאמיים. 

באשר למטרות בהן לגיטימי לפגוע, זידאן יוצר הבחנה בין אנשי הביטחון של הגופים הרשמיים (צבא, משטרה) לבין "בריוני המשטר" (השביחה בסוריה או הבַּלְטַגיה במצרים) וטוען כי בעוד בראשונים אפשר לעורר אמפתיה ולגרום להם לחצות את הקווים ולהצטרף למהפכנים (בפרט אם מדובר בצבא בו מוחל גיוס חובה), הרי שחברי הקבוצה השנייה הם חסרי תקנה ויש לפעול כנגדם בכל הכוח.

בבואו לנתח את הסיבות לכך שרוב המהפכות במאה ה-21 במרחב הערבי-אסלאמי לא הגיעו לנקודת הכרעה, זידאן מצביע על כך שלא היה מנהיג ראוי שיכווין אותן. זידאן מבהיר כי על המהפכה החדשה לצאת מנקודת פתיחה המגדירה באופן ברור מיהם אויביה ומיהם פעיליה. כמו כן, כדי להכריז על מהפכה כמוצלחת, לא מספיק להפיל את המשטר הישן אלא גם להקים משטר חדש. יש לשמר את הישגי המהפכה ולהימנע ממצב בו מוסדות "המדינה העמוקה" יבצעו מהפכת נגד ויחזירו את המצב לקדמותו, או אף גרוע מכך. לכן יש למחות כל זכר למנגנוני המשטר הישן ולדאוג שלא יישארו בצבא בכירים הנאמנים לו.

במסגרת שיח המהפכות, מושג נוסף שזידאן נדרש לו הוא מושג "ההתקוממות העממית". זידאן מדגיש את חשיבות מעורבותו של העם בתהליך המהפכני ומסביר כי המהפכה יכולה להצליח אך ורק אם היא מונעת על-ידי העם (אשר מעניק לה "עומק אסטרטגי") ולא מזוהה עם מפלגה או קבוצה מסוימת. למהפכה אמנם נדרש חיל חלוץ חמוש אשר יוביל אותה ויחליש את המשטר על כל מוסדותיו, אך על העם לתמוך בחיל חלוץ זה באמצעות כספים וכוח אדם. בהקשר זה מזהיר זידאן מפני התערבות חיצונית במהפכה - ובעיקר זו של ארה"ב - ומציין כי יש לאפשר אך ורק מימון עממי מכלל המדינות האסלאמיות. בכדי למצות את הדיון בנושא, זידאן מנתח על פני עשרות עמודים את ניסיון ההפיכה הכושל באסטוניה בשנת 1924. בהמשך, זידאן מעיר כי ההתקוממות החמושות פועלות במישור המקומי ואילו והפעילות של אל-קאעדה מתבצעת במישור האזורי ולכן מדובר ביסודות המשלימים זה את זה.

מכאן עובר זידאן לסקירה של נושא המרי אזרחי, הגם שהוא סבור כי מודל זה אינו ישים במדינות האסלאמיות כמנוע לחילול שינוי. זידאן מסיק כי התנגדות פאסיבית לא-אלימה (שביתות-שבת, הפרעה להתנהלות מנגנוני השלטון וכו') אינה מספיקה בכדי להביא להפלת המשטר ולכינון שלטון אסלאמי. עם זאת, זידאן סוקר ארוכות את המהפכה האיראנית ומציג אותה בתור דוגמה למודל של מהפכה לא אלימה, בבחינת יוצא דופן. את רעיון "מהפכת-הנגד" (counterrevolution) מדגים זידאן באמצעות המודל המצרי (ההפיכה הצבאית במצרים בשנת 2013).

במסגרת סיכום הפרק העוסק במהפכות מציין זידאן כי אחת הסיבות המרכזיות לכישלון המהפכות היתה קבלת שלטון הצבא כשלמעשה הוא היריב. על מנת שהמהפכות האסלאמיות יצליחו, אליבא דזידאן, חובה להיפטר מ"הגיס החמישי" ולכונן מנהיגות חזקה.  

את הפרק העוסק באסטרטגיה, פותח זידאן בסקירת ההגדרות השונות למונח זה כפי שנקבעו על-ידי חוקרים שונים. בדבריו, מצטט זידאן אסטרטגים והיסטוריונים צבאיים ותיקים (דוגמת לידל הארט וקלאוזביץ) ומפרט בנושא ההבדל בין אסטרטגיה ישירה לאסטרטגיה של גישה עקיפה (Indirect approach). כמו כן, חלק ניכר מהפרק מוקדש לסקירה של האסטרטגיות של ארה"ב בהן מפגין זידאן בקיאות לא מעטה. יש לציין כי הפרק חופף במידה רבה להרצאות של נאצר אל-אנסי (Nasser al-Ansi) בנושא אסטרטגיה שפורסמו על-ידי "אקדמיית הג'האד" של ארגון אל-קאעדה בחצי האי ערב.

בפרק הסיכום, חוזר זידאן לעסוק במהפכות בעולם הערבי. זידאן מסביר כי המהפכות לא הספיקו להבשיל ולגבש מסגרת רעיונית מאוחדת שתאחד את כל המדינות בהן חלה מהפכה. המהפכות כשלו בשל האופי הספונטני שלהן והיעדר הקישור ביניהן.

באשר לאל-קאעדה עצמה הבהיר זידאן כי מטרת הפגיעה בארה"ב לא נועדה אך ורק להחליש אותה ולהחיש את התמוטטותה, אלא גם ליצור אקלים רעיוני מהפכני שיגרום לעמים המשתייכים לאומה האסלאמית לצאת כנגד מנהיגיהם. עם זאת, זידאן לא חוסך ביקורת מאל-קאעדה ומציין כי הארגון לא הקדיש מספיק מאמצים על מנת לתאם את המהפכות מול הזרמים האסלאמיים המקומיים. אל-קאעדה היתה צריכה להבהיר בפני קבוצות אלו את תכניותיה ולעודד אותן להתכונן לשלב המהפכני הבא. התרשלותה של אל-קאעדה בהקשר זה גרמה לה לאבד את תמיכתן - ולעתים אף לעורר את איבתן - של אותן קבוצות ג'האד מקומיות. במילים אחרות, אל-קאעדה שגתה בכך שהשליכה יהבה על הקבוצות המקומיות והניחה שהן ייקחו על עצמן את האחריות "להגשמת רצון האל". 

הכרך השלישי - "לוחמת גרילה - מלחמה מהפכנית"

כרך זה עוסק בנושא לוחמת גרילה ונפתח בהגדרת המושג ובאפיון קבוצות העוסקות בגרילה. זידאן מגדיר מה מטרותיה של הגרילה ומציין כי היא מסבה נזק רב יותר למדינה בהשוואה למהפכה, ובייחוד נזק כלכלי.

פרקי הכרך מחולקים לשישה-עשר חלקים. יש לציין כי במקרים רבים מביא זידאן דוגמאות לנקודות שברצונו להבהיר הן על בסיס ניסיון חייו ופעילותו בזירה האפגנית והן על סמך האירועים בארץ מולדתו, מצרים.

1. צמיחה - מניית הנסיבות השונות אשר יכולות להוביל להתעוררות של גרילה

2. תודעה ורצון - כאשר העם הופך להיות מודע לאי-הצדק הוא מפתח רצון למרוד

3. העם - יש לשים לב לעם על כל קבוצותיו שכן הוא תומך בלחימה  

4. ההנהגה - מניית תכונותיו של מנהיג מוצלח והצגת בן-לאדן כמודל לחיקוי

5. המלחמה - מניית הגורמים שיביאו להצלחת הלחימה וארגון הקבוצות הלוחמות

6. המורד האֱמוּנִי - פירוט מעלותיו של לוחם הגרילה ואזכור לוחמי עבר בעלי-שם

7. האדמה - מניית הגורמים שיסייעו ללוחמים לחיות בשטח ולבצע לחימה

8. ענייני ניהול - פירוט בנושא הפן הלוגיסטי של הגרילה (השגת נשק, תחבורה, רפואה וכו')

9. בעלי ברית - יש לבחור בעלי ברית בזהירות ולקרוא נכונה את המפה הפוליטית

10. זמן - במלחמת גרילה, גורם הזמן פועל לרעת המדינה אשר כוחה הולך ונשחק

11. ביטחון - נדרש מנגנון ביטחוני יעיל לכל אחד משלבי מלחמת הגרילה

12. כלכלה - יש למצוא דרכי מימון לגרילה, כולל תרומות, לקיחת שלל וכופר

13. אסטרטגיה - הגרילה ביסודה היא הגנה בעלת אופי התקפי

14. טקטיקה - למלחמת גרילה נדרשת טקטיקה דינמית וגמישה המורכבת משלושה שלבים: התשה, הגעה לאיזון והכרעה

15. מדיניות והסברה - יש להתוות מדיניות ברורה שתכווין את לוחמת הגרילה לצד שימוש בחידושים הטכנולוגיים לצורכי הסברה

16. בנייה - עם סיום הלחימה, יש להקים שלטון אסלאמי ולאחות מחדש את מרקם החברה

בין השאר, מדגיש זידאן את הברית בין הזרם האסלאמי לעמים האסלאמיים ומציין כי על המג'אהדין לפתוח את הדלתות האחוריות כדי לקבל מהם תמיכה. זידאן מסביר כי על המג'אהדין להשתמש בעמים האסלאמיים על מנת לכונן "פרויקט מדיני-ג'האדי".

שני הפרקים האחרונים של הכרך עוסקים בהכרזה ההיסטורית של אל-קאעדה על ג'האד כנגד האמריקאים ובפתיחה במלחמת גרילה עולמית כנגדם. במסגרת הפרקים הללו קורא זידאן לעמי העולם השלישי, למדינות המתפתחות ולמדינות האסלאמיות לצאת במלחמת-מהפכה כנגד ארה"ב. בהקשר זה, זידאן מציג את פיגועי ה-11 בספטמבר בתור נקודת מפנה אשר ניתצה את היראה מפני האמריקאים וקורא לעמים השונים להתעורר ולצאת נגד ההגמוניה האמריקאית.

לקראת סוף הכרך, מציג זידאן הצעה ללוחמה כנגד האמריקאים המתבססת על ארבעה צירים:

- הציר החברתי - יש לערער את מבנה החברה האמריקאית באמצעות ניצול הפילוג המעמדי שקיים בה ולפעול להפצת האסלאם האמיתי באמצעות מרכזי תרבות ומוסדות סוציאליים.  

- הציר המדיני - פעילות תעמולה כנגד ארה"ב על מנת לחשוף את פשעיה כנגד האנושות, תקיעת טריז בין ארה"ב לבנות בריתה וחרחור ריב בינה לבין אויביה הוותיקים.  

- הציר הכלכלי - יש להטיל חרם על מוצרים אמריקאים על מנת לשתק את הכלכלה האמריקאית. כן, יש לפגוע בבארות נפט ולשרוף שדות לגידול סמים.

- הציר הצבאי - יש לפגוע במטרות שיחלישו את המדינה ויעוררו את דעת הקהל כנגדה. בין המטרות הנמנות: מתקני גרעין, מוסדות חלל, מטרות מדיניות וכלכליות (למשל, הטבעת מכליות נפט אמריקאיות), התנקשות באילי הון, המערכת הבנקאית, בסיסי צבא אמריקאים (ביבשה ובים) ותשתיות שונות (סכרים, רשתות חשמל, תשתיות תקשורת וכו').

לסיכום, היקף הספר ורמת הפירוט שלו מעידים לא רק על הידע הנרחב של מחברו, אלא גם על תכנון לטווח רחוק של ארגון אל-קאעדה, חרף היחלשותו בשנים האחרונות אל מול ארגון המדינה האסלאמית (דאעש). ניתן לראות בחיבור מעין אות אזהרה המתריעה כי גם אם ארגון אל-קאעדה לא מחזיק באותן יכולות מבצעיות כבימי הזוהר שלו, הרי שכוונותיו לפגוע ב"אויב הרחוק" - ובפרט בארה"ב - עודן שרירות וקיימות.



[1] 18.09.15 http://goo.gl/I96CYp