ATbar כתב העת אל-צמוד (האמירות האסלאמית של אפגניסטן)
Loading Search Engine

כתב העת אל-צמוד (האמירות האסלאמית של אפגניסטן)

13/07/2016 | by צוות ניטור אתרי ג'האד גלובאלי  

הקדמה

"אל-צמוד" הוא מגזין בשפה הערבית הסוקר את התכנים הגיהאדיים בזירת אפגניסטן ומתפרסם מטעם טליבאן אפגניסטן. הארגון שמכונה גם "האמירות האסלאמית של אפגניסטן" (Islamic Emirate of Afghanistan) הוא ארגון ג'האדי אסלאמי סוני שהחל לפעול באפגניסטן ב-1994 לאחר נפילת המשטר הסובייטי באפגניסטן. בתחילה, הורכב הארגון בעיקר מסטודנטים שלמדו לימודי אסלאם ומכאן שמו "טליבאן" – "סטודנטים" בשפת הפשטו. הארגון שלט באפגניסטן בשנים 1996 עד שנת 2001, עם כניסת ארה"ב לאפגניסטן לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. כיום מונהג הארגון על ידי הבתאללה אח'נדזאדה (Mawlawi Haibatullah Akhundzada), אשר מונה לתפקידו במאי 2016, לאחר מותו של המנהיג הקודם, מלא אח'תר מנצור (Mullah Akhtar Mansour), על ידי מזל"ט אמריקאי. פעילות הארגון מתמקדת היום בשני מישורים: פעילות טרור נגד הכוחות הזרים במדינה ונגד הממשל האפגני וכן, כיבוש שטחים באפגניסטן והחלת השריעה בשטחים שנכבשו.

המגזין

מגזין "אל-צמוד" החל להתפרסם בשנת 2006 ומאז מתפרסם על בסיס חודשי, כשכל גיליון כולל בממוצע 44 עמודים. באפריל 2016, נכנס המגזין לשנתו ה-11. שם המגזין לקוח מהמילה הערבית "אל-צמוד" ("الصمود") אשר פירושה "עמידה איתנה" (Standing Firm). המגזין נוסד על ידי סעדה נאצר אל-דין (Sa'ada Nasiruddin), המכונה "הראוי" (Herawi)  אחד מפעילי טליבאן הבולטים בתחילת שנת 2008 ומקורב למלא עמר. לפי דיווחים הוא השתמש בשם בדוי מכיוון שנמצא ברשימת המבוקשים של ארה"ב. המגזין נועד לספק ראיונות עם בכירי הארגון, דיווחים על ההתנגדות, וחדשות בנוגע לאירועים באפגניסטן. העיתון נכתב בערבית פשוטה, ככל הנראה מפני שזו השפה השנייה של העורכים שלו. רוב כתבות המגזין נכתבות על ידי מספר כותבים קבועים, ככל הנראה בשמות בדויים.

בשנת 2007, יצר "הראוי" את אתר האינטרנט של העיתון, שכיום מתפרסם בכתובת http://alsomod.com.

בעמוד הראשון של המגזין מופיע סמל הארגון של טליבאן אפגניסטן ונכתב כי המגזין העיתון מתפרסם מטעם מרכז התקשורת של "האמירות האסלאמית באפגניסטן". עוד נכתב בעמוד הראשון של כל גיליון כי העיתון עוסק בשלושה נושאים מרכזיים:

  • תמונה אמתית של הג'האד האסלאמי באפגניסטן.
  • מעקב אחר האירועים המתרחשים בזירה האפגנית.
  • פרסום שמתמקד בסוגיה האפגנית.

תמות

ניתן לחלק את המגזין למספר תמות מרכזיות, כפי שעלה בגיליוניות פברואר, מרץ ואפריל 2016:

1. פרסומים רשמיים של טלביאן אפגניסטן

הכתבות הראשונות של העיתון מוקדשות בדרך כלל לפרסומים הרשמיים של ארגון טלביאן אפגניסטן המופיעים גם באתר הרשמי של הארגון http://alemara.org/?cat=8. הפרסומים כוללים בדרך כלל את דבריהם של שני הדוברים הרשמיים של הארגון, הודעות רשמיות שהארגון מפרסם מטעם מנהיג הארגון הקודם אמיר המאמינים, מלא אח'תר מנצור ובכירים אחרים בארגון כמו סגנו של מנהיג הארגון, סראג' אל-דין אל-חקאני (Sirajuddin Haqqani) וכן, הודעות מטעם מועצת השורא של הנהגת הארגון.

 דבריו של סגן מנהיג טליבאן, סארג' אל-דין אל-חקאני

דבריו של סגן מנהיג טליבאן, סארג' אל-דין אל-חקאני 

2. ראיונות עם פעילי ג'האד בכירים בארגון

החלק השני של העיתון כולל בדרך כלל ראיון עם בכירים ג'האדיים פעילי הארגון במחוזות שונים באפגניסטן המפרטים על ניצחונות פעלי הג'האד באותו אזור, אחדות השורות ובסוף קוראים לג'האד.

  • ראיון עם האחראי על הוועדה הצבאית במחוז סרבל (Sar-e Pol) שבצפון אפגניסטן, עטאא' אללה אל-עמרי. במהלך הראיון מתאר אל-עמרי את ההצלחות והכיבושים של המג'אהדין במחוז סרבל בשנה שחלפה. הוא מוסיף כי מספרם את המג'אהדין באזור גדל פי 4 מהשנה הקודמת, וכן כוחם התעצם וגדלו מספר אמצעי הלחימה שברשותם.  הוא מוסיף כי כ-1000 חיילים ושוטרים המסייעים לאויב מסרו את עצמם לידי המג'אהדין באזור. עוד הוא טוען כי באזורים שתחת שליטת המג'אהדין יש בתי ספר דתיים ובתי דין שרעיים. הוא מוסיף כי אין קבוצות אחרות במחוז, בהתייחסו ל"מדינה האסלאמית" שלוחמות נגד האויב. בסוף הראיון, קורא אל-עמרי למג'אהדין לשמור על האחדות שלהם ולהמשיך לעשות ג'האד עד לשחרור האזור.[1]
  • ראיון עם הבכיר הג'האדי במחוז ארוזג'אן ((Urozgan שבמרכז אפגניסטן, מלא אמין אללה יוסף. במהלך הראיון מסביר יוסף על חשיבותו של האזור מבחינה אסטרטגית ומפרט על הכיבושים של הארגון באזור ובמחוזות הסמוכים לו בשנה שעברה במסגרת מבצע "עזם". מוסיף כי במחוז הנ"ל לא פועלים ארגונים נוספים מלבד טליבאן אפגניסטן וטוען כי ישנם רק שני מחוזות שבהם ישנם פעילים מחוץ לארגון. בסוף הראיון קורא יוסף להמשיך לבצע ג'האד על מנת להקים שלטון אסלאמי ולגרש את הכופרים.[2] 

3. קידום מיתוס השהיד

בכל מגזין ישנו מדור בשם "שהדאא'נא אל-אבטאל" ("השהידים הגיבורים שלנו") המציג כל פעם את פועלו של שהיד אחר מטען הארגון. חלק מהשהידים המוצגים מתו במהלך הקרבות, כמו פצ'ל אללה סלים שנהרג ממזל"ט אמריקאי בנובמבר 2015[3] וחלק היו לוחמי ג'האד בעברם מטען הארגון ומתו ממחלות שונות כמו מלא חסן אל-רחמאני (Mullah Hassan Rahmani) שהיה פעיל בוועדת הכלכלית של הארגון ומת ממחלה בפברואר 2016.[4]

מדור "שהדאא'נא אל-אבטאל"

מדור "שהדאא'נא אל-אבטאל" 

4. חינוך לג'האד ואופי המג'אהדין

  • פרסום כתבות על קורסים חינוכיים, דתיים ושרעיים למג'אהדין. כך למשל בגיליון של פברואר נכתב כי הוועדה הצבאית של טליבאן אפגניסטן ערכה למג'אהדין קורסים חינוכיים במחוזות שונים באפגניסטן במשך 3 ימים בחודש ינואר. לפי הכתבה, הנושאים שהועברו בקורס היו קשורים לענייני דת, עקרונות הג'האד, החובה לציית למנהיג, חשיבות השמירה על האחדות ומטרות ומדיניות של טליבאן אפגניסטן, מפני שהמג'אהדין צריכים לייצג את האסלאם האמיתי.[5]
  • כתבה על חשיבותה של הקנאות הדתית בחיי המוסלמי.[6]
  • כתבה על הצורך של המג'אהד לנהל אורח חיים צנוע ולהסתפק במועט. הכתב מטיף על הצורך של המג'אהד להסתפק במה שיש לו ולהודות על כך ולא לחמוד ולרדוף אחר בצע.[7]

5. מתקפות אידאולוגיות

  • ביקורת כלפי ערוצי התקשורת המשדרים לטענת הארגון תעמולה מטעם האויב נגד האסלאם ומציגים את המג'האדין באור שלילי.
  • כתבה על ערוץ "אל-טלוע" ((Tolo המפיץ לטענת הכותב את התרבות המערבית ועל עובדיו מרגלים למען האויב האמריקאי. עוד מוסיף הכותב כי הערוץ מפרסם תעמולה נגד המג'אהדין  ונגד האסלאם בכלל.[8]
  • כתבה המבקרת את התקשורת האפגנית המשדרת מסרים מערבים ומנסה להשליט את תרבות המערב. הכתב מוסיף כי התקשורת מנצלת את העם האפגני באמצעות הפצת סיסמאות כמו "שיוון", "חופש" ו"דמוקרטיה". הפתרון שמציע הכותב הוא הקמת ערוצים שישדרו תקשורת אסלאמית.[9]
  • תקיפת המדיניות של ארה"ב והעקרונות המזוהים עימה: דמוקרטיה, חינוך חילוני.
  • כתבה העוסקת בכישלונו של אובמה בכל מישורי המדיניות שלו: כלפי פנים וכלפי חוץ. הביקורת העיקרית מופנית כלפי חוסר נסיגת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן. הכותב טוען כי להישארות הכוחות האמריקאים באפגניסטן יש מטרות מודיעיניות וצבאיות.[10]
  • כתבה על סטודנטים מאפגניסטן שלומדים במערב על מלגות שהוא מעניק להם ומושפעים מתרבות המערב. הפתרון לסוגיה הוא שהמג'אהדין וחכמי הדת ילמדו את הדור הצעיר.[11]
  • כתבה על האמריקניזציה של הנשים האפגניות המוסלמיות. הכתבה מבקרת את הרצון של הממשלה האפגנית לבנות עבורן אוניברסיטה באפגניסטן. הכותב טוען כי "שחרור האישה" מהווה רצח של הכבוד שלה ופוגע במבנה המשפחה.[12]
  • כתבה על האמריקניזציה של הנשים האפגניות המוסלמיות

כתבה על האמריקניזציה של הנשים האפגניות המוסלמיות

6. אידאולוגיה

  • כתבה על עריקה של חיילים אפגניים לטליבאן במהלך הלחימה והפניית הנשק שלהם כלפי האויב – הכוחות הזרים במדינה עוזריהם, פעילי הממשל.[13]
  • סיכום של הלחימה באפגניסטן בשנת 2015 – הפסדי ארה"ב בלחימה והישגי המג'אהדין במבצעי "ח'יבר" (Khaibar)  ו"עזם" ((Azam, אשר במסגרתם הצליחו להגיע למרכזי המחוזות באפגניסטן.[14]
  • כתבה על הסיבות המוסריות לניצחון המג'אהדין.[15]

7. התייחסות לזירה הסורית

  • כתבה המבקרת את זכויות האדם בסוריה השותקים לנוכח הטבח של תושבי סוריה על ידי משטרו של אל-אסד ובעלי בריתו. הכתבה מסיתה לג'האד וטוענת שהוא הדרך היחידה להציל את העם הסורי.[16]
  • כתבה בנוגע להתערבות של רוסיה בסוריה ומטרותיה במזרח התיכון.[17]

8. סיכום חדשותי

בכל מגזין ישנו מדור המפרט את הפשעים של הכובשים באותו החודש כלפי אזרחי אפגניסטן.

כמו כן, בין העמודים האחרונים בכל מגזין ישנה טבלה המסכמת את הפעילויות שביצע הארגון ברחבי אפגניסטן באותו חודש.

קהל היעד

המגזין פונה בעיקר למוסלמים לא אפגניים התומכים במטרות האסלאם.

לפי האתר הרשמי של טליבאן אפגניסטן , זהו הקול היחידי שמציג את מה שקורה באפגניסטן בשפה הערבית להמוני מוסלמים בעולם הערבי. האתר מוסיף כי המזין צמח מתוך אדמת אפגניסטן כדי להשמיע את קולו של העם המוסלמי שנרדף על ידי הכופרים. מטרת העיתון היא להביא את האמת למיליוני מוסלמים הנמצאים מחוץ לאפגניסטן המעוניינים לדעת מהי המציאות באפגניסטן, מלבד השקרים שמשדר האויב.[18]

כלי התקשרות

המגזין מעודד את קוראיו לשמור על קשר. בדף הראשון של המגזין מופיע דוא"ל המאפשר לקוראים ליצור קשר עם המגזין. כמו כן, מופיעים בעמוד הראשון גם האתר האלקטרוני של המגזין וכן, כתובת הטוויטר שלו.

סיכום

המגזין "אל-צמוד" החל להתפרסם ב-2006 מטעם ארגון טליבאן אפגניסטן על בסיס חודשי ובאפריל 2016 נכנס לשנה ה-11 לפרסומו. המגזין המתפרסם בשפה הערבית פונה בעיקר למוסלמים לא אפגניים בעולם הערבי ומטרתו, לפי כותבי העיתון, להציג להם את "התמונה האמתית" של המתרחש באפגניסטן , בניגוד למה שמוצג להם ביתר אמצעי התקשורת, המצדדים לטענתם באויבי הארגון. לאור זאת, כל גיליון מציג גם סיכום של "הפשעים" שבוצעו שביצעו הכוחות הזרים כלפי תושבי אפגניסטן ואת הפעילות שביצעו פעילי הארגון באותו החודש שבו פורסם המגזין.

מהמגזינים שנסקרו עולה כי המגזין פותח לרוב בהודעות רשמיות המתפרסמות מטעם טלביאן אפגניסטן, בדרך כלל מדובר בהודעות מטעם דוברי הארגון הרשמיים, מנהיג הארגון או אחד מסגניו. לאחר מכן, מוצגות כתבות המוקדשות בעיקר לחינוך המג'האדין ואופיו הרצוי, לאידאולוגיה של הארגון בזירת הג'האד באפגניסטן ולמתקפות כלפי האידאולוגיה של ארה"ב ובפרט כלפי המשך לחימתה באפגניסטן. כמו כן, רוב הגיליונות כוללים ראיונות עם בכירי ג'האד מטעם הארגון, המהללים את ניצחונותיהם ופעולתם של פעילי הארגון באזורים שונים באפגניסטן וכן, מדור המיועד לחלוקת שבחים לשהידים של הארגון.

מבחינת נושאי הכתיבה ניכר כי המגזין מספק חומרים בעיקר ברמה הרעיונית-אידאולוגיית (ראיונות עם פעילים בכירים בארגון, מתקפות על המדיניות של ארה"ב וערכי המערב) ופחות ברמה האסטרטגית. כמו כן, לא מתפרסמות במגזין כתבות  המפרטות את אופן ביצוע הג'האד וההתמקדות היא בעיקר באורח החיים שצריך לנהל המג'אהד מבחינה דתית.

כפי שהוזכר לעיל, המגזין גם מעודד את קוראיו לשמור על קשר עם כותבי העיתון באמצעות מייל המוצג בדף הראשון של המגזין ופרסום כתובת האינטרנט של העיתון.



[1] Al-Somood (120), March 16, issue 03, p.4.

[2] Al-Somood (121), April 16, issue 04, p.6.

[3] Al-Somood (119), February 16, issue 14, p.29.

[4] Al-Somood (120), March 16, issue 12, p.27.

[5] Al-Somood (119), February 16, issue 02, p.2.

[6] Al-Somood (120), March 16, issue 15, p.32-33.

[7] Al-Somood (119), February 16, issue 17, p.35-38.

[8] Al-Somood (119), February 16, issue 06, p.12.

[9] Al-Somood (119), February 16, issue 18, p.39.

[10] Al-Somood (119), February 16, issue 05, p.10.

[11] Al-Somood (119), February 16, issue 12, p.26.

[12] Al-Somood (119), February 16, issue 16, p.33.

[13] Al-Somood (119), February 16, issue 08, p.14.

[14] Al-Somood (119), February 16, issue 09, p.16.

[15] Al-Somood (120), March 16, issue 16, p.34-35.

[16] Al-Somood (119), February 16, issue 10, p.22.

[17] Al-Somood (120), March 16, issue 11, p.23.