ATbar הקומנדו הימי – בין צור לג'נין
Loading Search Engine

הקומנדו הימי – בין צור לג'נין

27/05/2015 | by א', (רס"ן)  

מלגות קרן רגוניס של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ובית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה (IDC), נועדו לקדם פעילות מחקרית של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה, וכן של חיילי צה"ל וקציניו בתחום חקר הלוחמה בטרור והגנת המולדת.

המחקר של רס"ן א. זכה במקום הראשון בתחרות מלגות רגוניס לשנת 2015-2016 ע"ש רס"ן איל רגוניס ז"ל. 


 

 

לקריאת הפרסום המלא

תופעת הטרור הפלסטיני מלווה את מדינת ישראל עוד מהימים שקדמו להקמתה, ונדמה כי לאורך השנים ישנה הסלמה בכוונות וביכולות של ארגוני הטרור לפגוע במדינת ישראל. ביטוי לכך ניתן למצוא למשל בדמות פעילות חמאס בשנה האחרונה, שהחלה עם חטיפתם של שלושת הנערים בגדה המערבית, והמשיכה בלחימה ברצועת עזה באמצעות מתקפת רקטות לכל שטחי ישראל ובניסיונות חדירה מתוחכמים של מנהרות התקפיות ופעילות קומנדו ימי. במרוצת השנים, מתמודדים מדינת ישראל ומוסדות הביטחון השונים עם תופעה זו ומחפשים דרכים ופתרונות יצירתיים בכדי לספק מענה הולם לאיומי הטרור.

עבודה זו תעסוק בהתמודדותה של שייטת 13 עם הטרור הפלסטיני בשתי תקופות מרכזיות בהיסטוריה של היחידה בהן התמקדה בפעילות כנגד הטרור הפלסטיני. הראשונה, תקופת ה'פתחלנד' בלבנון, במסגרתה אתמקד בעיקר בתקופת השיא של לחימת השייטת נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים בלבנון, בשנים 1979-1981. תקופה זו מוכרת בשייטת גם כ"תקופת הצל"ש", בשל צל"ש הרמטכ"ל שקיבלה היחידה בגין פעילותה המבצעית כנגד ארגוני טרור פלסטינים. השנייה, תקופת האינתיפאדה השנייה, בשנים 2000-2004, בה פעלה היחידה בגדה המערבית וברצועת עזה, כאשר גם על פעילותה בתקופה זו זכתה היחידה לצל"ש הרמטכ"ל.

השאלה שעליה אבקש לענות במחקרי זה הינה: מהם השינויים שחלו במאפייני ההתמודדות של שייטת 13 בלוחמה כנגד הטרור הפלסטיני בין תקופת ה'פתחלנד' בלבנון לאינתיפאדה השנייה, ועד כמה נתנה היחידה מענה לנתונים המשתנים של הזירה ומאפייניה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשינויים שחלו בקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים ובסביבה המקומית והבינלאומית יצרו מציאות מבצעית חדשה עבור צה"ל והיחידות המיוחדות, וביניהן גם שייטת 13.

ניתן לסמן ארבע קבוצות של מאפיינים מרכזיים שהשתנו בהתמודדותה של שייטת 13: מאפיינים אסטרטגיים סביבתיים, מאפיינים מבצעיים טקטיים, מאפיינים יחידתיים מבניים, ושינויים כלליים. המאפיינים האסטרטגיים הסביבתיים, הינם הגורמים החיצוניים שמשפיעים על המציאות המבצעית של צה"ל ככלל והכוחות המיוחדים בפרט, וביניהם, זהות האויב, זירת הפעולה ומאפייניה, השפעות התקשורת ומערכת המשפט. המאפיינים המבצעיים טקטיים, הינם קבוצת השינויים שבוצעו בדפוסי הפעולה המבצעיים של שייטת 13 בכדי להתמודד עם איומי הטרור שהשתנו וביניהם מטרות ויעדי הפעילות, והשיטה המבצעית על היבטיה השונים. המאפיינים היחידתיים מבניים, דנים בשינויים המבניים שאותם ביצעה היחידה בכדי להתאים את עצמה למציאות החדשה, וביניהם, סביבת הפעולה בה פועלת היחידה, מסגרת הלחימה הבסיסית, תהליכי הכשרת לוחמים ומפקדים. קבוצת השינויים השלישית עוסקת בשינויים כלליים שהתפתחו בין התקופות כגון אמצעי לחימה ומודיעין.

בנוגע לחלקה השני של שאלת המחקר, קרי, עד כמה נתנה היחידה מענה לנתונים המשתנים של הזירה ומאפייניה, אבחן שלושה היבטים. הראשון, הישגי צה"ל ומיגור טרור המתאבדים הפלסטיני באינתיפאדה השנייה. השני, תרומתה של שייטת 13 למערכה. השלישי, השינויים המבניים שנעשו ביחידה טרם פרוץ האינתיפאדה.

בעבודתי אבקש לשקף מציאות מבצעית רחבה, כזו שמציגה את כלל השינויים שעמם התמודדו יחידות מיוחדות כנגד הטרור הפלסטיני בתקופת האינתיפאדה השנייה, אך הניתוח יתבסס על מקרה הבוחן של שייטת 13 בלבד. מתודת המחקר הינה השוואה בין שתי התקופות המרכזיות בהן התמקדה היחידה בפעילות כנגד הטרור הפלסטיני. אציין כי המבצעים שנבחנו במחקר מייצגים את פעילותה המרכזית של היחידה באותה עת, ולא את פעילותה המבצעית היוצאת מן הכלל. כלומר, בכל אחת מהתקופות בוצעו מבצעים נוספים, בשיטות שונות, נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים וגם כנגד אויב אחר ובזירות שונות, אך בכדי לנתח את התקופות נבחנו רק מאפייני הביצוע המרכזיים ששימשו את היחידה בכל אחת מהתקופות.

מחקרי מתבסס על מקורות מידע שונים, ספרות אקדמאית וספרות מקצועית שנכתבה בנושא. כן התבססתי במחקרי על ראיונות שערכתי עם דמויות בעלות ניסיון וידע בתחום. ניסיוני האישי כלוחם ביחידה במהלך האינתיפאדה השנייה, וכמפקד בתפקידים שונים בשנים שלאחר מכן הנחה אותי אף הוא. בנוסף, נעזרתי בקטעי עיתונות רלוונטיים. בין המרואיינים במחקר: ח"כ וראש השב"כ (בדימוס) אבי דיכטר, לוחם בסיירת מטכ"ל, רכז בשב"כ וראש הארגון באינתיפאדה השנייה; ח"כ ואלוף (מיל') יואב גלנט, מפקד צוות ומפקד יחידה בשייטת בשנות ה-80, מפקד השייטת במהלך שנות ה-90, מזכיר צבאי של ראש הממשלה באינתיפאדה השנייה ואלוף פיקוד הדרום לאחר מכן; האלוף רם רוטברג, מפקד חיל הים, פיקד על דובדבן באינתיפאדה הראשונה ועל שייטת 13 באינתיפאדה השנייה; תא"ל דרור פרידמן, ראש מספן ים בחיל הים, כיהן כמפקד פלגת לוחמים בשייטת באינתיפאדה השנייה ולאחר מכן גם כמפקד היחידה; ד"ר יועז הנדל, היסטוריון צבאי, לוחם וקצין בשייטת בשנות ה-90 ואיש שב"כ באינתיפאדה השנייה. חשוב לציין  כי מידת סיווגה הביטחוני של העבודה, שהינה "בלתי מסווגת" הגבילה את המחקר. עם זאת, מיקוד המחקר בהתמודדות עם הטרור הפלסטיני, ובתקופות בהן הותרו לפרסום חלק ממבצעי היחידה, מאפשר להסיק מסקנות מהימנות דיין.

מסקירת הספרות עולה כי ישנם מספר פערי מידע לגבי הנושא הנחקר; הראשון, נוגע בשינויים שחלו בסביבת הפעולה של היחידות המיוחדות מול הטרור הפלסטיני. מרבית הספרות העיונית על יחידות מיוחדות, אשר לא הוצגה בסקירה, מתארת מבצעים לשחרור בני ערובה (פיגועי מיקוח) וסיכולים ממוקדים. כיום, הנתח המרכזי של הפעילות המבצעית מיושם בשיטה של מעצרים שנשענים על תשתית מודיעינית מוגבלת ובזמני התארגנות קצרים, סוגי מבצעים שלא נותחו בספרות האקדמאית הישראלית. השני, עוסק בהתאמות שנדרשו לבצע היחידות המיוחדות בכדי להתמודד עם הטרור הפלסטיני בתקופת האינתיפאדה השנייה. עד כה, נבחנו ההתאמות שנדרשו לבצע היחידות הרגילות בצה"ל בלבד, מבלי להתייחס ליחידות המיוחדות. פער המידע השלישי, מתייחס לתפיסת ההפעלה של יחידות מיוחדות בלחימה בעצימות נמוכה, קרי, האם נכון להפעיל את היחידות המיוחדות בפעילות הביטחון השוטפת, או שמא יהיה נכון יותר שימשיכו בפעילותן הייעודית. עד היום, מרבית הספרות בוחנת את תפיסת ההפעלה של יחידות מיוחדות בזמן מלחמה ולא בעימות בעצימות נמוכה. במחקרי זה, אבקש להשלים את פערי המידע שהוצגו לעיל.

הפרק הראשון סוקר את הספרות הרלוונטית בהיבטים של כוחות ומבצעים מיוחדים בכדי להציג את המסגרת התיאורטית לנושאים שידונו בהמשך. בפרק השני מוצגת פעילותה של שייטת 13 בתקופות המחקר, כבסיס לניתוח השינויים. בפרק השלישי מתוארים השינויים שחלו במאפייני ההתמודדות של שייטת 13 כנגד הטרור הפלסטיני בתקופות השונות. בפרק הרביעי יוצגו המסקנות ותוצרי המחקר, וכן נבחנת השאלה האם מיקוד היחידה בלחימה בגדה המערבית וברצועת עזה היה נכון במבט לאחור. בפרק החמישי והאחרון, אתרגם את המסקנות שהופקו מן המחקר להמלצות צופות פני עתיד שעשויות לשמש את הכוחות המיוחדים בהיערכותם למצב של הסלמה בדמות אינתיפאדה שלישית.[1]



[1] לעבודה מצורפים נספחים שכוללים את תמלול הראיונות, מקרי הבוחן המבצעיים שנבחנו במחקר וצילום של הצל"שים היחידתיים מהשנים 1981 ו-2002.


רס"ן א. בוגר תואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי, הרצליה. בוגר המכללה לפיקוד ולמטה ןבמהלך שירותו הצבאי ביצע מגוון תפקידים בשייטת 13.


Download Full Publication Download