ATbar מגמות בהתפתחות אסטרטגיות תנועת "האחים המוסלמים": כשכל האמצעים כשרים
Loading Search Engine

מגמות בהתפתחות אסטרטגיות תנועת "האחים המוסלמים": כשכל האמצעים כשרים

21/08/2016 | by ליאת סטודניק  

מלגות קרן רגוניס של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ובית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה (IDC), נועדו לקדם פעילות מחקרית של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה, וכן של חיילי צה"ל וקציניו בתחום חקר הלוחמה בטרור והגנת המולדת.

המחקר של ליאת סטודניק זכה במקום השלישי בתחרות מלגות רגוניס לשנת 2015-2016 ע"ש רס"ן איל רגוניס ז"ל. 

ליאת סטודניק הינה בוגרת תואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי (IDC), הרצליה בהתמחות בלימודי ביטחון וטרור ודיפלומטיה. 


 לקריאת הפרסום המלא

תנועת "האחים המוסלמים", על שלוחותיה ברחבי העולם, נחשבת כיום לתנועה החברתית הגדולה ו-"השורדת" ביותר במזרח התיכון במאה ה-20.[1] "האחים" גרפו אחריהם מיליוני תומכים במדינות ערב החל מהקמתם במצרים בשנות ה-30 של המאה ה-20, ואף העפילו לשלטון במצרים ובעזה באמצעות שלוחת התנועה- חמא"ס, במאה ה-21. התנועה משכילה להפיץ את משנתה לציבור רחב ומגוון באמצעות פעילות רווחה (דעוה), להתאים את המסר שלה והתנהגותה לנסיבות הקיימות במדינה ולצבור כוח במסגרות הלגיטימיות של המדינה בה הינה פועלת.[2] בזאת טמון סוד הישרדותה והסכנה שמציבה למדינה.

בחינה היסטורית מדוקדקת של התפתחות "תנועת האם" של "האחים" במצרים במבט השוואתי מול תנועות "האחים" במדינות ערב נוספות בתקופת "דור המייסדים" של התנועה, מגלה דפוסי התפתחות ופעולה של ארגון טרור היברידי. על-פי הגדרתו של בועז גנור, ארגון טרור היברידי זה פועל באמצעות שלוש זרועות: חברתית, פוליטית וצבאית לצורך השגת מטרותיו.[3] בחינה זו מאפשרת להבין את הגורמים להיווצרות הזרוע החברתית תחילה ואת הנסיבות המביאות להיווצרות הזרוע הפוליטית והזרוע הצבאית בהמשך.

לפיכך, מחקר זה בוחן את השאלה מהם הגורמים להיווצרות הזרועות החברתית והפוליטית של תנועת "האחים המוסלמים" ויחסי הגומלין ביניהן במדינות ערב ומערב אירופה בתקופה שבין שנות ה-30' וה-70' של המאה ה-20?

המחקר מבקש להקנות למקבלי ההחלטות את הכלים להבנה וזיהוי של הסיבות להיווצרות התנועה החברתית כבר בשלביה הראשונים. וכמו כן, יאפשר לצפות את מועדי ואופני התפתחות זרועותיה הנוספות של התנועה. הכרות עם דפוס התפתחותי זה של ארגון טרור היברידי חשוב במיוחד בימים אלה של המאה ה-21, וזאת על רקע כר הפעילות החברתית הנוח שמצאו פליטי "האחים המוסלמים" (שגורשו ממדינות ערב) דווקא במערב אירופה הליברלית. וכן, על רקע האיום שמציגה התנועה בעקבות נפילת משטרי "האביב הערבי" והיווצרות ריק משילותי.

מחקר זה עומד בחזית ההמשגה של תחום המחקר של ארגוני טרור היברידיים שהחל תופס תאוצה בשנים האחרונות. מגמת מחקר זו מקנה הבנה על אופן התפתחותם ופועלם של ארגונים מסוג זה, בשאיפה שתובנותיו יקדמו את יכולות המדינה המערבית להילחם בתופעת הטרור ההיברידי הפועל כיום במספר זירות, בשונה מארגוני הטרור הקלאסיים עמם התמודדנו בעבר.



[1] מ, חטינה וא. מ. קופפרשמידט, "מבוא: מאגודה לתנועה," מתוך מ. חטינה וא. קופפרשמידט (עורכים), האחים המוסלמים: חזון דתי במציאות משתנה (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2012), עמ' 16.

[2] שם., עמ' 18.

[3] B. Ganor, "The Hybrid Terrorist Organization and Incitement", In A. Baker (ed.), The Changing Forms of Incitement to Terror and Violence: The Need for a New International Response, (Jerusalem: Jerusalem Center for Public Affairs and the Konrad-Adenauer-Stiftung, 2012), p. 14.