ATbar השלכות מותו של מלא עמר על ארגון טליבאן אפגניסטן

השלכות מותו של מלא עמר על ארגון טליבאן אפגניסטן

08/12/2016 | by צוות ניטור אתרי ג'האד גלובאלי  

ארגון טליבאן אפגניסטן המכונה בשמו המלא "האמירות האסלאמית של אפגניסטן" (Islamic Emirate of Afghanistan) הוא ארגון ג'האדי אסלאמי סוני שהחל לפעול באפגניסטן בשנת 1994 לאחר נפילת המשטר הסובייטי במדינה. מייסד הארגון ומנהיגו, מלא עמר (Mullah Omar), שלט בארגון עד שנת 2013, אז מת ממחלה בבית חולים בפקיסטן. שנתיים הצליחה הנהגת הארגון לשמור בסוד את דבר מותו והידיעה על כך התפרסמה בתקשורת רק בסוף חודש יולי 2015.

הידיעה על מותו של עמר, המנהיג הרוחני הבלתי מעורער של הארגון, טלטלה את ארגון הטליבאן ויצרה פלגים ומחנות בתוך הארגון. סגנו של מלא עמר, מלא אח'תר מנצור ((Mullah Akhtar Mansoor, שככל הנראה שלט כבר שנתיים בארגון באופן חשאי, נבחר באופן רשמי לשמש כמחליפו של עמר וכמנהיג הארגון. בתקופת מנהיגותו הקצרה של מנצור הוא עסק בעיקר בניסיונות ליישב את הסכסוכים הפנימיים בארגון ולבסס את מעמדו בקרב חברי הארגון. "המדינה האסלאמית" שהתחילה לתפוס אחיזה במזרח אפגניסטן ניצלה את מצבו של הטליבאן הן כדי לגייס אנשים לשורותיה והן כדי לכבוש שטחים מדי הארגון.

למרות השסעים הפנימיים ואולי דווקא בגללם, תקופת שלטונו של מנצור התאפיינה בהרחבת השליטה באפגניסטן ובדחיית שיחות השלום המוצעות לו עם הממשל האפגני. מותו של מנצור על-ידי מל"ט אמריקאי השאיר ארגון מפולג, השולט על שטחים נרחבים באפגניסטן. לאחר מותו, התמנה מנהיג חדש לארגון, הבתאללה אח'ונדזאדה Hibatullah Akhundzada)). בפני המנהיג החדש ניצבים אתגרים הן במישור הפנים-ארגוני והן במישור של שיחות השלום עם הממשל האפגני והחזית של הארגון עם "המדינה האסלאמית".

 

מותו של מלא עמר

בסוף חודש יולי 2015, השלטונות באפגניסטן דווחו כי מנהיג טליבאן אפגניסטן, מלא עמר, מת לפני שנתיים כתוצאה ממחלה בבית חולים בפקיסטן.[1]ארגון טליבאן אפגניסטן אישר את הידיעה אך העדיף בתחילה לא להתייחס לזמן מותו של עמר.[2]

יום לאחר הידיעה על מותו, פרסם הארגון כי המנהיג החדש יהיה מלא אח'תר מנצור, אשר שימש כסגנו של מלא עמר. כמו כן, ההודעה הוסיפה כי למנצור יתמנו שני סגנים: סראג' אל-דין חקאני (Sirajuddin Haqqani) והבתאללה אח'ונדזאדה. ההודעה המשיכה וקראה לעם המוסלמי ובפרט ללוחמי הג'האד של "האמירות האסלאמית" לציית למנהיג החדש.[3] רק כחודש וחצי לאחר מכן, בתחילת חודש ספטמבר, הודה הארגון כי מלא עמר מת לפני שנתיים וכי הסתרת מותו נבעה מכך ששנת 2013 הייתה שנה מכריעה במאבקו של הארגון נגד הכוחות הזרים. יש לציין כי במשך השנתיים האלו המשיך הארגון לפרסם ידיעות לכאורה מטעמו של מלא עמר כדי לשמור בסוד את דבר מותו, כאשר הידיעה האחרונה הייתה ברכת חג לעיד אל-פיטר בחודש יולי 2015, שבועיים בלבד לפני שהתפרסם דבר מותו.[4]

 

השסעים בתוך טליבאן לאחר מותו של עמר

הידיעה על מותו של מלא עמר גרמה לפילוג בתוך הטליבאן.[5] ראשוני המתנגדים למינוי של מלא אח'תר מנצור היו משפחתו של מלא עמר. בנו של מלא עמר, מלא מחמד יעקוב (Mohammad Yaqoob), שקיווה לרשת את אביו או לפחות לקבל תפקיד בכיר בארגון, פרסם קלטת שבה טען כי אביו לא מינה לעצמו יורש ובכך ערער על הלגיטימיות בבחירתו של מנצור. גם אחיו של מלא עמר, עבד אל-מנאן אח'ונדה (Abdul Manan Akhunda), דחה את השמועה לפיה משפחתו של מלא עמר הסכימה למינוי של מנצור כיורשו.[6]

מספר ימים לאחר מכן כאשר משפחתו של מלא עמר נשבעה אמונים למנצור[7], היו שטענו כי הדבר נעשה בכפייה על מנת למנוע עריקה של פעילי הארגון ל"מדינה האסלאמית". עם זאת, גם שבועת האמונים של משפחת עמר למנצור לא הביאה לסיום הפילוג בתוך הארגון.

בתחילת חודש נובמבר הודיע זרם שפרש מארגון טליבאן אפגניסטן על מינויו של מלא מחמד רסול אח'ונד (Mullah Mohammad Rasool Akhund) למנהיג הארגון, כאשר לסגניו יתמנו מלא מנצור דאד אללה (Mullah Mansoor Dadullah) ושר מחמד מנצור (Sher Mohammed Mansoor).[8] בהמשך אותו החודש דווח על עימותים פנימיים בתוך הטליבאן בין הנאמנים למלא אח'תר מנצור לבין הנאמנים למחמד רסול אח'ונד באזור זאבול (Zabul). במהלך העימותים טען מושל מחוז זאבול כי הנאמנים למחמד רסול מקבלים תמיכה מפעילי "המדינה האסלאמית".[9]

 

ניסיון לבסס את מעמדו של מלא אח'תר מנצור

הפיצול שנוצר בתוך טליבאן אפגניסטן בעקבות מותו של מלא עמר, חייב את מלא אח'תר מנצור, שאינו ניחן בתכונות רוחניות כקודמו, להשקיע מאמצים רבים כדי לבסס את מעמדו בקרב חברי הארגון. יום לאחר מינויו של מנצור פרסם הארגון הודעה לפיה מושלים, ראשי מחוזות, מנהיגים של קבוצות רבות מרחבי המדינה, מורים ונכבדים נוספים נשבעו אמונים למנהיג החדש.[10] מנצור עצמו קרא בנאומיו הראשונים לשמור על אחדות הארגון, מפני שלטענתו מחלוקות פנימיות רק ישמחו את אויביו. הוא הדגיש כי הניסיונות שנעשו לפלג את הטליבאן לאחר מותו של מלא עמר כשלו.[11] בהמשך, פרסם הארגון את הביוגרפיה של מנצור כדי לחזק את מעמדו בארגון והבליט בה את התכונות המנהיגותיות שמנצור ניחן בהן ואף הוסיף כי הבחירה בו נעשתה בצורה לגיטימית ובדרך המקובלת לפי השריעה. ההודעה הוסיפה כי מנצור הוא ממשיך דרכו של מלא עמר.

תמיכה במעמדו של מנצור בניסיון למנוע עריקה של חברי הארגון ל"מדינה האסלאמית" הגיעה גם מאל-קאעדה. מנהיג אל-קאעדה, אימן אל-ט'ואהרי (Ayman al-Zawahiri), פרסם קלטת שבה נשבע אמונים למלא אח'תר מנצור. אל-ט'ואהרי אף הוסיף כי "האמירות האסלאמית" שהוקמה על-ידי טליבאן הייתה האמירות הלגיטימית הראשונה אחרי נפילת האימפריה העות'מנית ואין אמירות לגיטימית נוספת מלבדה.[12]

מלא מנצור התאמץ לסתור שמועות בדבר מאבקים פנימיים בארגונו. כך למשל, הכחיש הארגון כי התקיים מאבק אלים בין פלגים של הארגון בזאבול (Zabul) וטען כי העימות התנהל נגד פעילים של "המדינה האסלאמית" אשר האשימו את המג'אהדין בכפירה.[13]

בין אם היה מדובר בפלג של הטליבאן בראשות מחמוד רסול אח'ונד או בפעילים של "המדינה האסלאמית", בסופו של דבר הצליח מנצור לחתום על הסכם הפסקת אש עם הפלג בראשות מחמד רסול.[14] כמו כן, בעזרת סיוע מסגניו, גם מלא עבד אל-קיום ד'אכר (Mullah Abdul Qayyum Zakir), בכיר בטליבאן במחוז הלמנד והיו"ר לשעבר של הוועדה הצבאית של הטליבאן, שיצא נגד המדיניות של מנצור, נשבע לו אמונים.

בנוסף, בני משפחתו של עמר, שכזכור בתחילה התנגדו למינויו של מנצור, קיבלו בהמשך תפקידים בהנהגת הארגון: בנו של מלא עמר, מלא מחמד יעקוב, נבחר לעמוד בראש הוועדה הצבאית של הארגון ואחיו של מלא עמר, מלא עבד אלמנאן ((Mullah Abdul Manan, התמנה למקבל החלטות במועצת השורא. בארגון קיוו כי מינויים אלו של מקורבים למלא עמר, יצליחו לבסס בצורה טובה יותר את מעמדו של מנצור.[15]

מאמציו של מנצור לשמור על אחדות הארגון התבטאה גם בנאומים התכופים שהתפרסמו מטעמו באתר הרשמי של טליבאן אפגניסטן, לפחות פעם בחודש, אם לא יותר, וברובם הייתה התייחסות לחשיבות השמירה על אחדות השורות בטליבאן.

 

דמויות מפתח בשלטונו של מנצור

סראג' אל-דין חקאני (Sirajuddin Haqqani), מנהיג "רשת חקאני" (Haqqani network), ארגון טרור שבסיסו בפקסיטן ופועל בשיתוף-פעולה עם ארגון טליבאן באפגניסטן, נבחר לשמש כסגנו הראשון של מנצור. "רשת חקאני" קשורה לארגון טליבאן עוד משנות ה-80 כאשר אביו של סראג' אל-דין חקאני, ג'לאל אל-דין חקאני, עמד בראש הרשת ושיתף-פעולה עם אסאמה בן-לאדן כנגד הסובייטים.[16] מקורות בפקיסטן טענו כי הצבא הפקיסטני הוא שלחץ למנות את סראג' אל-דין חקאני לסגנו של מנצור כדי להגן עליו מפני האמריקאים. כמו כן, לפי דיווחים המינוי של חקאני לסגנו של מנצור נעשה בשל מומחיותו הצבאית העולה על זו של מנצור.[17]

בתקופת שלטונו של מנצור, סארג' אל-דין חקאני היה אחראי על הפעולות הצבאיות של הטליבאן ובין היתר על הפיגועים הקשים ביותר שהתרחשו באפגניסטן, כשהבולט שבהם הוא פיגוע שהתרחש בקאבול בחודש אפריל 2016, שבו נהרגו עשרות אנשים. מנצור שהיה מעוניין לייצר תדמית קשוחה על-ידי הגברת הפיגועים באפגניסטן כדי לדכא כל מרד נגדו בתוך הארגון, הסתמך בעיקר על חקאני.[18]

נוסף על תפקידו הצבאי בארגון מילא חקאני חלק באיחוד השורות בתוך הטליבאן. לפי דיווחים, הוא זה שהביא את בנו של מלא עמר, מחמד יעקוב ואחיו של מלא עמר בחזרה לחיק הטליבאן וכן, שכנע את מלא עבד אל-קיום ד'אכר להישבע אמונים למלא מנצור. בדברים שפרסם חקאני באתר הרשמי של טליבאן הוא טען כי שבועת האמונים של ד'אכר למלא אח'תר מנצור סגרה את המחלוקת שיצר האויב בין המוסלמים והמג'אהדין. הוא הוסיף כי למרות שהאויב מעוניין בפילוג של טליבאן אפגניסטן הוא לא יצליח בכך והדגיש את החשיבות של אחדות השורות וציות למנהיג.[19]

למרות שהבחירה בחקאני הקלה ככל הנראה על מנצור במישור הפנים ארגוני, לא היה הדבר כך במישור המדיני. בחירתו בחקאני שנחשב לראש ארגון טרור והעלייה בהיקף הפיגועים מצד טליבאן ערערו את שיחות השלום בין הממשל בקאבול לטליבאן אפגניסטן. כמו כן, הבחירה בחקאני שארגונו מקבל חסות מפקיסטן, כסגנו של מנהיג טליבאן אפגניסטן ערערה את היחסים בין פקיסטן לאפגניסטן, כאשר האחרונה דרשה מפקיסטן להפסיק לתת חסות לתנועתו של חקאני.[20]

הבתאללה אח'ונדזאדה (Hibatullah Akhundzada), חכם דת ששימש כשופט בתקופת שלטון הטליבאן באפגניסטן, נבחר לשמש כסגנו השני של מלא אח'תר מנצור. מוצאו של אח'ונדזאדה ממחוז קנדהאר (Kandahar), משבט Nurzai, שבטו של מלא עמר והוא הצטרף לארגון מיד עם הקמתו בשנות ה-90.[21] במהלך שלטונו של מנצור, לקח אח'ונדזאדה חלק בקבלת ההחלטות בארגון, בין היתר בנוגע לביצוע מתקפות שערך הארגון. כמו כן, במסגרת תפקידו כחכם דת הוציא פתוות שיצדיקו את הפעולות הצבאיות של הארגון. כמו חקאני גם הוא לקח חלק בביסוס שלטונו של מנצור. כך למשל, ערך כינוס פיוס בין מספר חכמי דת למנצור[22]וכן, פסק כי כל מי שמטיל ספק במינויו של מנצור צריך להוציאו להורג.[23] מלבד זאת מעט מאוד ידוע על אח'ונזאדה, שכן גם הוא כמו מלא עמר לא הרבה להופיע בפומבי.

 

מותו של מנצור ועלייתו של הבתאללה אח'ונדזאדה

לפי הפרסומים הרשמיים של הארגון, מנהיג הארגון, מלא מנצור נהרג על-ידי מל"ט אמריקאי באזור הגבול בין אפגניסטן לפקיסטן בתאריך ה-22 למאי, 2016. בדיווחי התקשורת עלו מספר שמות של אנשים שעשויים לשמש כמחליפיו של מנצור, ביניהם סגניו, בנו, או אחיו של מלא עמר.[24] בניגוד למנצור אשר היה מנהיג הארגון בפועל שנתיים לפני ההודעה על מותו של מלא עמר, הפעם ארבעה ימים לאחר מותו של מנצור פרסם הארגון הודעה רשמית לפיה מועצת ההנהגה של האמירות האסלאמית בחרה בסגנו השני של מנצור, מולוי הבתאללה אח'ונדזאדה, כמנהיג החדש של הארגון ונשבעה לו אמונים. כמו כן, ההודעה הוסיפה כי סראג' אל-דין חקאני (Sirajuddin Haqqani) ומחמד יעקוב (Mohammad Yaqoob), בנו של מלא עמר, נבחרו לסגניו של אח'ונדזאדה. בהמשך ההודעה קרא הארגון למג'אהדין ולעם האפגני להתאחד והוסיף כי זוהי חובתו הדתית של כל אחד מהמג'אהדין להישבע אמונים לאמיר המאמינים החדש.[25] הקריאה לאחדות בטליבאן בסוף ההודעה על מינוי של אח'ונדזאדה מסמלת את הקושי הגדול ביותר שניצב בפני המנהיג הקודם ועלול להמשיך להוות אתגר גם למנהיג הבא - הפילוג בתוך השורות של הטליבאן.

חלק מהפרשנים טענו כי הבחירה באח'ונדזאדה שמגיע משבטו של מלא עמר ומהמרכז הרוחני של הטליבאן בדרום אפגניסטן מטרתו להביא לאיחוד השורות. גם אח'ונזאדה, כמו קודמו בתפקיד, בחר בחקאני כסגנו ובכך ניתן לשער כי נמשכת ההשפעה של פקיסטן על הארגון וכי יהיה המשך לקו המיליטנטי של הארגון שהחל בו מנצור. עם זאת, אח'ונדזאדה שלא כקודמו בתפקיד, השכיל לבחור בבנו של מלא עמר כסגנו השני ובכך מנע את ההתנגדות של משפחתו עמר למינויו. [26]

בנוסף לבחירתו של אח'ונדזאדה בסגנים שעשויים להבטיח לו שקט מבית, נעשו ניסיונות נוספים בתוך הארגון ומחוץ לו לבסס את מעמדו. כך, למשל, פרסם הארגון שבועת אמונים של משפחתו של המנהיג הקודם, מלא אח'תר מנצור למנהיג החדש.[27] כמו כן, כמו במקרה של מנצור, גם מנהיג אל-קאעדה, אימן אל-ט'ואהרי, נרתם למשימת חיזוק הלגיטימיות של אח'ונדזאדה ופרסם קלטת שבה נשבע לו אמונים.[28] יתר על כן, פרסם הארגון מספר קטעי וידאו שבהם הוצגו מחנות אימונים של פעילי הארגון[29]ומחוזות שונים באפגניסטן[30] נשבעים אמונים למנהיג החדש.

נוסף על כך, כבר במסר הראשון שלו הדגיש אח'ונדזאדה את החשיבות של אחדות השורות בתוך הטליבאן וכי הוא ימשיך את דרכם של מנהיגי הארגון הקודמים.[31]

 

יחס הארגון לשיחות השלום

בחודש יוני 2015 נכנס הטליבאן לסבב שיחות הפיוס הראשון עם הממשל בקאבול, ככל הנראה תחת הלחץ של פקיסטן, בהנהגתו של מלא אח'תר מנצור, שנשמרה בסוד.[32] עם זאת, ההכרזה על מותו של מלא עמר והחשיפה כי מי ששלט בארגון בשתיים האחרונות היה למעשה מנצור, הובילה לפילוג השורות בארגון. מנצור שלא יכול היה לרצות גם את הצבא הפקיסטני וגם את מפקדי הטליבאן, בחר להפסיק את שיחות השלום.[33] בהמשך תקופת שלטונו היה מנצור עסוק רוב הזמן בביסוס מעמדו בקרב חברי הארגון, בין היתר על-ידי פעולות צבאיות והרחבת שטחים. בחודש ינואר כאשר החלו הכנות נוספות לקראת שיחות השלום בין הממשל האפגני לטליבאן, שבהן לקחו חלק נציגים מפקיסטן, אפגניסטן, סין וארה"ב[34], הגיע הטליבאן לשיא שליטתו על טריטוריה, מאז נפילת שלטונו במדינה בשנת 2001.[35] בהודעה שהתפרסמה מטעם הארגון באותו חודש טען הארגון כי הוא מחויב לשלום אך נאלץ לנהל מלחמת אין ברירה וכי מטרת הג'האד היא להביא לסיום הכיבוש ולהקמת מערכת אסלאמית עצמאית באפגניסטן. בהמשך ההודעה ציין הארגון כי יש מספר צעדים שצריכים להינקט לפני תחילת תהליך השלום כגון הכרה רשמית באמירות האסלאמית, הסרת הארגון מרשימת ארגוני הטרור, שחרור אסירים והפסקת התעמולה נגד הארגון. הארגון הוסיף כי בסוגיות הנוגעות לכוחות הזרים צריך להתקיים דיון ישיר בין האמירות האסלאמית לארה"ב, אך את הסוגיות האפגניות האפגנים יכולים לפתור זאת בעצמם.[36] השיחות הישירות בין הטליבאן לממשל האפגני שהיו אמורות להתחיל בתחילת חודש מרץ 2016 לאחר מספר סבבים של פגישות בין ארבע המדינות נדחו על-ידי הטליבאן.[37] פרשנים טענו כי הצלחת ההתקפות של הארגון באפגניסטן מיקמה אותו עמדת כוח והוא סירב להמשיך במשא ומתן עם ממשלת קאבול.[38]

לאחר מותו של מנצור טענו גורמים בארה"ב כי מותו היה בלתי נמנע מפני שלא היה מוכן לקחת חלק בשיחות השלום בין ארגונו לממשל האפגני. עם זאת, לא נראה כי הבחירה בהבתאללה אח'ונדזאדה תחזיר את הארגון לשולחן המשא-ומתן עם הממשל בקאבול. לפי דיווחים בתוך הארגון, אח'ונדזאדה נשבע לנקום בכוחות הזרים ובממשל האפגני על הריגתו של מנצור ולכן, קיים סיכוי קלוש שייקח חלק בשיחות פיוס עם הממשל.[39]גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, טען בנאום שנשא כי הוא סבור שטליבאן ימשיך בקו ההתקפי שלו ופקפק בחידוש שיחות השלום בין הארגון לממשל האפגני.[40] סביר להניח כי אח'ונדזאדה שהיה מקורב מאוד למנצור ושותף בקבלת ההחלטות שלו ימשיך באותו הקו שהחל בו קודמו. כמו כן, נראה כי גם הוא כקודמו בתפקיד יאלץ להפגין כוח ולגשר קודם כל על המחלוקות הפנימיות בארגון לפני שיפנה לשיחות שלום עם הממשל האפגני.

בהודעה הראשונית על מינויו ציין אח'ונדזאדה כי לצד פעילות הג'האד שנועדה להביא לסיום הכיבוש של הכוחות הזרים וליישום השריעה, יש מקום גם לתהליכים מדיניים וכי המחלקה המדינית של הארגון תמשיך במציאת פתרון לסוגיה האפגנית[41], אך כעבור זמן קצר הודיע כי הטליבאן לא ייכנע ולא יסכים לשיחות השלום. הוא הוסיף כי אנשים חושבים שהארגון יניח את נשקו לאחר מותו של מנצור אך הוא ימשיך להילחם עד הסוף.[42] גם חקאני, שממשיך לכהן כסגנו של הבתאללה, ממלא תפקיד בהשפעה על עמדת אח'ונדזאדה לגבי שיחות השלום. לאחרונה, התייחס בקלטת שמע שהתפרסמה מטעם הארגון לאפשרות של קיום שיחות שלום עתידיות וטען כי האמירות האסלאמית אינה מתנגדת לשיחות שלום במידה ויעלו בקנה אחד עם השריעה.[43] בדברים אלו הביא חקאני לידי ביטוי את אי ההתאמה בין תפיסת השלטון של הטליבאן לבין המודל הדמוקרטי שמוצע בשיחות השלום עם הממשל האפגני. מודע לכך שארה"ב והממשל האפגני לא יסכימו למדינה המבוססת על השריעה, הוא למעשה סתם את הגולל על שיחות השלום והצהיר שאם יתקיימו כאלו בעתיד, הם לא יהיו במתכונת הנוכחית.

 

היחס של הארגון ל"מדינה האסלאמית"

עוד לפני ההודעה הרשמית על מותו של מלא עמר, פנה סגנו מנצור בחודש יוני 2015 למנהיג "המדינה האסלאמית", אבו בכר אל-בע'דאדי (Abu Bakr Al-Baghdadi) וביקש ממנו ש"המדינה האסלאמית" תלחם תחת חסות הטליבאן ותסיים את הפילוג של פעילי הג'האד. כמו כן, הוא הזהיר אותו מיצירת קבוצות ג'האדיות חדשות בחסות "המדינה האסלאמית" באפגניסטן והוסיף כי החובה הדתית של טליבאן היא לרצות בטובתו של ארגון "המדינה האסלאמית", אך כפי שאין הם מתערבים בענייני הארגון, הם מצפים ליחס דומה מצדם.[44]

ההודעה הרשמית על מותו של מלא עמר שהגיעה חודש לאחר מכן, יצרה פילוג בתוך טליבאן אפגניסטן. ארגון "המדינה האסלאמית" שהתחיל לבסס את פעילותו במזרח אפגניסטן, ניצל את המצב של הטליבאן על מנת לגייס פעילים חדשים לשורות הארגון. בחודש ספטמבר, כחודש וחצי לאחר מינויו של מנצור, התפרסם דו"ח של האו"ם לפיו "המדינה האסלאמית" הגדילה את השפעתה באפגניסטן על חשבון ארגון טליבאן אפגניסטן וכי 10% מפעילי טליבאן תומכים ב"מדינה האסלאמית".[45]גם בתוך הטליבאן עצמו טענו כי אחד הפלגים שפרש מהארגון מקבל תמיכה מ"המדינה האסלאמית".[46] במקביל, גבר המתח בין הארגונים והביא לפריצת עימותים אלימים בין פעילי הטליבאן ל"מדינה האסלאמית".[47] כמו כן, התפרסמו גינויים מצד הטליבאן לגבי פיגועים שביצעה "המדינה האסלאמית" כלפי אזרחים.[48] נראה כי במהלך תקופתו של מנצור הצליחה "המדינה האסלאמית" להרחיב את שורות הארגון וכן, להגדיל את השטחים שברשותה על חשבון הטליבאן, בעיקר במזרח אפגניסטן.[49] ג'ון קמפבל (John Campbell) מפקד נאט"ו באפגניסטן העריך כי לוחמי "המדינה האסלאמית" באפגניסטן הוא בין 1,000 ל-3,000. עם זאת, שליח נשיא רוסיה לאפגניסטן, העריך כי מספר הפעילים המשתייכים ל"מדינה האסלאמית" באפגניסטן מגיע ל-10,000 לוחמים.[50]

ארגון הטליבאן שרואה את הגיוס הגובר של לוחמיו ל"מדינה האסלאמית" מנסה להפחית מחשיבותו של הארגון והיקף פעילותו במדינה. בהודעה שהתפרסמה בסוף חודש דצמבר הצהיר הארגון שהוא אינו רואה צורך בקבלת סיוע ממדינות אחרות בנוגע להתמודדות עם "המדינה האסלאמית" באפגניסטן והדגיש כי כרגע ל"מדינה האסלאמית" יש נוכחות קטנה רק באחד מתוך 34 המחוזות באפגניסטן והוא אינו מהווה איום.[51]

 

סיכום

הידיעה על מותו של מלא עמר, המנהיג הרוחני של הטליבאן, שזכה לתואר "אמיר המאמינים", הביאה לשינוי בארגון טליבאן כפי שהיה מוכר עד אז. למרות שככל הנראה מנצור שלט בפועל שנתיים לפני שהתפרסמה הידיעה על מותו של מלא עמר, ההכרזה הפומבית על מינויו טלטלה את הארגון וגרמה לפילוג עמוק בשורותיו. מנצור שאינו נחשב למנהיג רוחני או בעל יכולות צבאיות מיוחדות ושהבחירה בו לא התקבלה פה אחד נאלץ לבסס את מעמדו ולשדר חוזק וכוח על-ידי הגברת הפיגועים וכיבוש שטחים. לצורך איחוד השורות בארגון הוא נעזר בשני סגניו, חקאני בתחום הצבאי ובחיזוק הקשר עם הצבא הפקיסטני, בעוד שאח'ונזאדה, סייע לו בתחום הדתי והפוליטי.

מותו של מלא עמר, שינה גם את עמדות הארגון כלפי שיחות השלום. בחודש יוני 2015, לפני הפרסום על מותו של מלא עמר, הסכים הארגון, תחת הנהגתו של מנצור להשתתף בשיחות השלום. עם זאת, ההכרזה על מותו של מלא עמר והמשבר שחווה הארגון במישור הפנימי, שמו קץ להמשך שיחות השלום בין הממשל האפגני לטליבאן. "המדינה האסלאמית" שהתחילה להתבסס במזרח אפגניסטן ניצלה את המצב הפנים הארגוני בטליבאן על מנת לגייס פעילים נוספים לשורותיה מקרב חברי הארגון המתנגדים לבחירה במנצור.

מותו של מנצור השאיר ליורשו הבתאללה  אח'ונדזאדה , חכם דת ממחוז קננדהאר, אתגרים בתוך הארגון וחוץ לו. אח'ונדזאדה שאינו נחשב מפקד צבאי בחר בחקאני כסגנו הראשון, כמו מנצור, על מנת שיוכל לחזק את מעמדו על-ידי המשך הפעילות הצבאית. עם זאת, בניגוד למנצור, משכיל אח'ונדזאדה לבחור גם בבנו של מלא עמר, מחמד יעקוב, לסגנו השני ובכך מונע התנגדות נוספת מבית להנהגתו.

מנצור הוריש למחליפו לא רק קרבות פנים ארגוניים אלא גם מאבק צבאי עם הכוחות האפגנים והכוחות הזרים ברחבי אפגניסטן וכן, עם ארגון "המדינה האסלאמית". פרשנים מעריכים כי ככל הנראה ימשיך אח'ונדזאדה בקו שנקט קודמו וינסה לבסס את מעמדו בתוך הארגון לפני שיושיט יד, אם בכלל, לעבר פיוס עם הממשל האפגני. עם זאת, ברור שהוא ניצב כעת בפני בחירה קשה, שכן קודמו בתפקיד נהרג בשל סירובו לשבת לשולחן המשא ומתן עם הממשל האפגני.



[6] 14.9.15 http://goo.gl/pTI8BN 

[15] 5.4.16 http://goo.gl/p7h0xX 

[27] 29.5.16 https://justpaste.it/uryb 

[28] 11.6.16 https://justpaste.it/v5ee 

[32] 17.6.15 http://www.shahamat-arabic.com/archives/3139 7.7.15 ;http://goo.gl/HIJEsK 

[34]10.1.16 http://goo.gl/LKMOXB 

[40] 26.5.16 http://goo.gl/iEHQv4 

[45] 26.9.15 http://goo.gl/VV935g 

[50] 26.3.16 http://goo.gl/2lF0it