ATbar טורקיה של ארדואן כאיום ג'יהאדיסטי?

טורקיה של ארדואן כאיום ג'יהאדיסטי?

16/05/2018 | by ד"ר אלי כרמון  

מאת: ד"ר אלי כרמון

מאי 2018

 

במשך למעלה מעשור טורקיה של ארדואן תומכת בחמאס ובתנועה האסלאמית הצפונית בישראל על חשבון יחסיה עם ישראל והרשות הפלסטינית. נראה שמאז החלטת הנשיא טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים נשיא טורקיה מנסה להבנות כמגן עיר הקודש המוסלמית תוך הקצנה לכוון ג'יהאדיסטי, ע"י הקמת "צבא אסלאמי" שילחם נגד ישראל ובשלב ראשון "צבא פלסטין" המסתמך על חמאס.

הנשיא רג'פ טייפ ארדואן מייחס חשיבות רבה לנושא הפלסטיני, מתאר את עצמו כמגן הפלסטינים ושל האתרים האסלאמיים הקדושים בירושלים. ניתן להבין את התאהבותו בעניין הפלסטיני, ובמיוחד קשריה המיוחדים של טורקיה עם חמאס, התנועה האסלאמיסטית הרדיקלית הפלסטינית, בהקשר הרחב יותר של האידיאולוגיה והמטרות האסטרטגיות של ארדואן ושל מפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח(AKP) .

ארדואן מנסה’ על-ידי ניצול הנושא הפלסטיני, להציג את טורקיה בפני הציבור הערבי כמעצמה מובילה במזרח התיכון, לזכות בלגיטימיות ערבית ואסלאמית.

במארס 2006 הזמין ארדואן משלחת רמת דרג של חמאס לביקור בטורקיה, מיד עם הצלחתה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר. מאז ועד היום נמשכו היחסים הפוליטיים והאופרטיביים ההדוקים עם חמאס, תוך התעלמות מפעילות הטרור העקבית של הארגון נגד ישראל ובמקביל התקפות שלוחות רסן נגד ישראל על מדיניותה בלוחמה בטרור.

תמיכתה המבצעית של טורקיה בחמאס באה לידי ביטוי לראשונה במאי 2010, כאשר הספינה הטורקית, "מווי מרמרה", שהובילה בין היתר קבוצה טורקית חמושה, חברי  הארגון האסלאמיסטי "הקרן לזכויות האדם והחירויות ההומניטריות" (İnsan Hak ve Hürriyetleri İnsani Yardım Vakfi - IHH ), שהובילה משט בינלאומי בניסיון לשבור המצור הישראלי על רצועת עזה.

מאז המשבר המדיני בעקבות פרשת "מרמרה" בין טורקיה לישראל, וביתר שאת מאז ההסכם מ- 2011 בין ישראל לחמאס לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט, תמורת 1,027 אסירים פלסטינים וגירושם של כעשרה פעילים לטורקיה, הפכה טורקיה " בית שני" לחמאס ופעיליו, שם הם משקיעים מאמצים לגייס חברים, להשיג משאבים כספיים ולבצע פיגועים בשטח ישראל. מאז שנת 2014, אירחה טורקיה את צלאח אל-ערורי, חבר בכיר בלשכה המדינית של חמאס והמפקד האופרטיבי הראשי הפועל ממטהו באיסטנבול להקמה, מימון וחיזוק התשתית הצבאית של חמאס בגדה המערבית. בעוד אל-ערורי היה החבר הבולט ביותר בחמאס במדינה, נראה כי עשרה בכירים אחרים של הארגון עדיין נמצאים בטורקיה לאחר עזיבתו לקטר תחת לחץ בינלאומי.

מאז עליית מפלגת AKP לשלטון, גם היחסים עם האגף הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל התחזקו, שכן שניהם חולקים אידיאולוגיה משותפת ומטרתם לקדם את ירושלים כנושא מרכזי בשיח האסלאמי הרדיקלי. הסיעה הצפונית קשורה קשר הדוק לחמאס ושיתוף הפעולה המחתרתי בין שני הארגונים נמשך. כ -63 מיליון דולר שנתרמו על ידי ממשלת טורקיה עברו, בעיקר באמצעות Turkish International Cooperation and Development Agency (TIKA) , לארגונים במזרח ירושלים שפועלים להגנה וחיזוק המורשת המוסלמית בירושלים. חלק מהכספים מימנו את המוראביטון (המורכבת מגברים) והמוראביטאט (המורכבת מנשים), שתי קבוצות שהוצאו מחוץ לחוק בישראל מאחר ופעיליהם הרדיקליים מציקים באלימות ליהודים המבקשים לבקר בהר הבית.

בניתוח הפעילות הפוליטית של ארדואן, נמצא כי כשמדובר בישראל, הוא הקובע אישית את המדיניות, והוא אחראי להידרדרות היחסים בין שתי המדינות. מקור אחד ציין כי לארדואן יש רגשות אנטי-ישראליים חזקים, המבוססים על אמונות דתיות עמוקות. דיפלומטים אמריקאים, שצוטטו במסמכי וויקיליקס, דיווחו כי מקורות בממשל הטורקי ומחוצה לו אישרו כי ארדואן פשוט מתעב את ישראל.

נטיותיו האסלאמיסטיות של הנשיא ארדואן מסכנות את היחסים המתוחים מילא עם ישראל. בנוסף, הם יכולים גם לערער את היחסים עם הרשות הפלסטינית ולאיים על הזירה המזרח תיכונית המעורערת.

יתר על כן, נראה כי ארדואן חולם להקים צבא אסלאמי, לפי המודל האיראני, כדי להילחם על שחרור פלסטין.

מדיניותה של טורקיה וקשריה עם התנועות האסלאמיסטיות במזרח התיכון, הארגונים הג'יהאדיסטים ואפילו עם דאע"ש נדונו בהרחבה באקדמיה, בחוגים פוליטיים וביטחוניים ובתקשורת הבינלאומית.

התמיכה הטורקית בג'יהאדיסטים אינה רק טקטיקה שמטרתה לסלק את בשאר אל-אסד מהשלטון אלא החלטה אסטרטגית של המשטר הטורקי להשפיע על ענייני המזרח התיכון באמצעות שחקנים לא-מדינתיים, כפי שעשתה איראן מאז המהפכה החומייניסטית. תמיכתה של טורקיה בג'יהאדיסטים העוברים משטחה לסוריה והקמת קשרים הדוקים עם חמאס והאחים המוסלמים הם היבטים משותפים של אסטרטגיה זו.

מגמה זו הואצה מאז ניסיון ההפיכה צבאית של 15 ביולי 2016. אתר של האופוזיציה הטורקית, "קבוצת קול השקת, (SoS -  Sound of Silence Group) " אחד המעטים הפעילים לאחר מעצרם של 231 עיתונאים וסגירתם של 149 כלי התקשורת על ידי ממשלת טורקיה, טוען , כמו כמה אנליסטים אחרים, שההפיכה הייתה למעשה "מבוימת" כדי לאפשר לארדואן את הטיהור המסיבי ואת השליטה הממושכת במדינה.

אחד המסמכים המרכזיים שפורסמו באתר האינטרנט של SoS הוא מאמר מקיף על החברה SADAT  המזוהה עם משטר ארדואן. במאמר מזהה למעשה רשימה ארוכה יותר של ארגונים צבאיים בשירותו אישי של הנשיא ארדואן: Ottoman Hearths, IBDA–C Great Eastern Islamic Raiders Front, KKT–Stay Brothers Turkey ,IHH-Human Rights and Freedom Humanity   Aid  ועוד.

על פי אתר האינטרנט שלה,  SADAT A.S. הינה חברת ייעוץ בינלאומית לביטחון, "החברה הראשונה והיחידה בטורקיה המספקת שירותי ייעוץ, ייעוץ צבאי בינלאומי בתחום הביטחון והביטחון הבינלאומי". היא הוקמה ע"י תא"ל (בדימוס) עדנאן טנריברדי (Adnan Tanriverdi) ,הידוע כמקורב לארדואן, שפוטר מצבא טורקיה בגלל דעותיו האסלאמיסטיות, והחלה בפעילותה בפברואר 2012. "סאדאת שואפת לקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות האסלאמיות בתחום התעשיות הצבאיות וביטחוניות, כדי לסייע לעולם האסלאמי להשיג את מקומו הראוי בין המעצמות הגדולות הגלובאליות, ככוח צבאי עצמאי, על ידי הגשת שירותים לכוחותיהן המזוינים, ייעוץ ביטחוני, הכשרה צבאית ואמצעי לחימה.

ארדואן מעסיק את סאדאת, יחד עם ארגונים צבאיים אחרים, לשרת את סדר היום הסמוי שלו בתוך טורקיה ומחוצה לה. אחד האירועים המרכזיים שיוחסו לסאדאת היה תפקידו בהפיכה של ה -15 ביולי 2016. ישנן סימנים לכך שסאדאת מאמצת אידיאולוגיה סלפיסטית/ג'יהאדיסטית. ישנן טענות שהחברה מספקת אמצעי לחימה לכוחות גרילה ג'יהאדיסטים כגון אל-נוסרה, אל-קאעידה ודאע"ש בסוריה וסיוע בהקמת מיליציות ג'יהאדיסטיות התומכות בארדואן בטורקיה ומחוץ לה.

ניתן להשוות את SADAT עם משמרות המהפכה האיראניים (IRGC), אשר עשויים לספק מודל למעורבותה בפוליטיקה הטורקית. היא עדיין מוסד חסר ניסיון, אך נראה כי הוא עוקב במובנים רבים אחר צעדיו של עמיתו האיראני. סאדאת, בתמיכת המודיעין הטורקי  (MIT), משמש כסוכן למשימות מחוץ לטורקיה, הדומות למשימות כוח אל-קדס במשמרות המהפכה האיראניות, ע"י יצירת שליחים משלו, כמו חיזבאללה בלבנון. סאדאת מסייע לקבוצות קיצוניות בקרב המורדים הסורים, כולל חזית אל-נוסרה, אחאר א-שאם וג'יש אל-אסלאם וכן עם הקבוצות קיצוניות בלוב הקשורות לאל-קאעידה ודאע"ש.

האירוע המדאיג האחרון הוא הצעתו של סאדאת, בדצמבר 2017, לקראת הפסגה של ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC) שאורגנה על ידי ארדואן באיסטנבול, כפי שפורסם על ידי היומון הטורכי התומך בארדואן, יני ספאק (Yeni Safak), הצעה להקמת "צבא האסלאם" על ידי המדינות החברות ב- OIC במטרה לתקוף את ישראל. על פי הכתבה, אם המדינות החברות בארגון יתאחדו צבאית, הן יהוו את הצבא הגדול ביותר בעולם ויכלו למלא תפקיד מרכזי בסוגיית ירושלים. מספר החיילים הפעילים יהיה לפחות 5,206,100, ואילו תקציב הביטחון שלו יגיע לכ -175 מיליארד דולר, ויגמד את הצבא הישראלי, שמספר חייליו בסדיר 160 אלף חיילים ותקציב הביטחון של ישראל עומד על 15.6 מיליארד דולר בלבד. טורקיה, שלה הצבא השני בגודלו בנאט"ו, יכולה למלא תפקיד חשוב כמרכז אופרטיבי.

ייתכן שההצעה הזאת קשורה למידע שסופק על-ידי שירות הביטחון הישראלי מחקירת האזרח הטורקי, סמיל טקלי (Cemil Tekeli), שנעצר בינואר 2018 בחשד לסיוע לחמאס בטורקיה. טקלי הודה כי טורקיה תורמת לחיזוקו הצבאי של חמאס באמצעות חברת "סאדאת", הפועלת לסייע ליצירת "צבא פלסטין", שמטרתו להילחם בישראל. אחד מעובדיה אף סייע לבכירים בחמאס לבקר בתערוכת נשק ב-2015 בטורקיה, שם הביעו עניין במזל"טים.

האם הצבא הפלסטיני מהווה את השלב הראשון במאבקו של ארדואן על ירושלים?

ישראל, אך גם הקהילה הבינלאומית, צריכות לעקוב מקרוב אחר המדיניות המסוכנת של טורקיה, חברה פעילה בנאט"ו ומועמדת לחברות באיחוד האירופי.

Download Full Publication Download