ATbar טראמפ מעצב מחדש מדיניות השו"ן האמריקנית

טראמפ מעצב מחדש מדיניות השו"ן האמריקנית

23/03/2020 | by ICT Researchers  

להורדת המאמר המלא

 

"עסקאות שו"ן בעיתות משבר מאפשרות שלא לזנוח מדיניות ארה"ב ארוכת השנים לפיה "אין מנהלים מו"מ עם טרור"  ומנגד מאפשרים תיעול משבר או צורך חיוני פרטני לצורך קידום האינטרסים לשחרור שבויים אמריקניים".

 

ממשל טראמפ הכריז (19 במרס) על שחרורם משבי של שני אזרחים אמריקניים שהוחזקו בלבנון ובאיראן; כך, האזרח Fakhoury הועלה על מטוס צבאי אמריקני בדרכו לביתו בניו-המפשיר, לאחר חודשים ארוכים בהם נכלא בבירות בתואנת שווא, כי התעלל באסירים לבנוניים בשנות ה-90' ובעת שהות צה"ל בדרום לבנון. לטענת הממשל, חזבאללה עמד מאחורי מעצרו המתמשך של האזרח האמריקני בנסיון ללחוץ על שינוי במדיניות ארה"ב כלפי לבנון ובפרט כלפי הארגון, נוכח הלחץ הגובר עליו בשנה האחרונה מצד ממשל טראמפ (הכרזה כארגון טרור, סנקציות). זאת, בעוד מייקל וויט, חייל לשעבר בצי האמריקני וחולה סרטן, נדון ל-13 שנות מאסר בגין "העלבת המנהיג העליון ח'מנהאי בפומבי" והחל לרצות עונשו בכלא באיראן בקיץ 2018, באופן המתוזמר להפליא עם השינוי במדיניות ארה"ב כלפי הסכם הגרעין ופרישת ממשל טראמפ מהסכם זה. בימים אלה ועם גיבוש העסקה בין הצדדים, הועבר האזרח לשגרירות שוויץ בטהראן, המהווה ערוץ הקשר בין וושינגטון לטהראן זה שנים, עד תושלם העסקה במלואה, כך שוויט יוכל לשוב לביתו בקליפורניה בימים הקרובים.

 

מצדו השני של האוקיינוס, היה זה נשיא צרפת מקרון שהגיע להבנות דומות עם משטר רוחאני; האזרח רולנד מרסל שוחרר (21 במרס) לאחר שנדון לחמש שנות מאסר לפני כשמונה חודשים בתואנות שווא של עבירות ביטחון בתמורה לשחרור מהנדס איראני הכלוא בצרפת בטענה להפרת משטר הסנקציות נגד איראן.

 

בין השורות, נראה כי התפרצות מגיפת הקורונה היוותה זרז להשלמת העסקאות במשולש ארה"ב-צרפת-איראן (ולבנון כגרורה איראנית), הן נוכח מימדיה המדאיגים של המגפה ברחוב האיראני והן בצל החשש לבריאותם של האסירים הזרים המוחזקים בידיה. ניכר, כי אלה היוו זרז להעמקת מרחבי ההסכמה בין הצדדים לקידום עסקת השו"ן בתנאים נוחים לממשל טראמפ והצעתו לסיוע הומניטארי לאיראן נוכח המגיפה. ברקע, איראן ממשיכה להחזיק בשבויים אמריקנים וכך גם מדינות נוספות העוינות ל-ארה"ב, דוגמת משטר מדורו בונצואלה המחזיק באזרחים אמריקניים בתואנות שווא שונות. 

 

לגופם של דברים, מדיניות ארה"ב הדקלרטיבית הינה כי לא נושאים ונותנים עם הטרור ומסרבים להיסחט ע"י מדינות וארגוני טרור המחזיקים באזרחים אמריקניים. רוברט א'ובריאן, היועץ לביטחון לאומי לנשיא טראמפ ובתפקידו הקודם מתאם השו"ן האמריקני, הבהיר בביקורו בארץ בכנס השנתי של ה-ICT (ספטמבר 2019) כי מדיניות ארה"ב נותרה איתנה סביב סוגייה רגישה וחשובה זו לממשל, לציבור האמריקני ולמשפחות הנעדרים: ארה"ב איננה נושאת ונותנת עם הטרור ואיננה סחיטה. עם זאת, ארה"ב מזהה הזדמנויות במציאות המשתנה ברחבי עולם, כולל ב-מזה"ת, באופן שיוכל לשרת את אינטרסיה בתחום השו"ן ולהביא לשחרור אזרחים אמריקניים, מוקדם ככל האפשר.

 

אכן, תופעת חטיפת אזרחים זרים ברחבי עולם, ובפרט ב-מזה"ת, איננה חדשה, ובבסיסה, לצד היותה אחד מתסמיניו הכרוניים של הטרור, נועדה לשרת אינטרסים כלכליים, אזוריים ופוליטיים; כך, עסקאות שו"ן מגיעות בדרך כלל למרחבי הסכמה בהינתן רצון פוליטי של מנהיגים משני צידי המתרס, הנוטים להסכים לתהליך של עסקת שו"ן, כך שמסיטים את סדר היום הציבורי מסוגיות בוערות אחרות, שכן קצירת הישגים בתחום השו"ן על פי רוב נחשבת לדרמטית, משמעותית וערכית וזוכה לתהודה בציבור ובדעת הקהל, ובהתאם גם להגדלת שיעורי התמיכה בממשל.

מהלכים מסוג זה של עסקאות בעיתות משבר מאפשרים שלא לזנוח את המדיניות הרשמית וארוכת השנים לפיה "אין מנהלים מו"מ עם טרור" ועם מדינות תומכות טרור ומנגד מאפשרים תיעול משבר או צורך חיוני פרטני לצורך קידום האינטרסים – במקרה זה של ארה"ב – לשחרור שבויים אמריקניים. בעסקאות שכאלה, אותן מטפח הנשיא טראמפ וקוצר הישגים, הצד המחזיק מצוי במצוקה (כלכלית, פוליטית, ביטחונית וכו') ל-ארה"ב יתרון יחסי משמעותי והתשלום הינו שונה, במובן זה שניתן לחרוג מהנרטיב המוכר של עסקאות שו"ן ("עסקת אסירים") באופן המייתר את רציונאל הסחיטה המקורית, אלא הופך לפתרון רחב התפור למידותיו של אירוע שונה ("תשלום הומניטארי").

 

פרקטית, המו"מ בנושא רגיש ונפיץ זה הינו חשאי ומתנהל באמצעות מתווך (במקרה האמריקני-איראני, באמצעות שגריר שוויץ בטהראן), בעוד עם השבתו של הנעדר לארצו, נשמרת עמימות מסוימת ביחס לתכולות העסקה (בניגוד לעסקאות אסירים, "הנראות בעין" נוכח גלי השחרור). הגם שכך, ברי כי התמורה הינה במגרש האזרחי-כלכלי-הומניטארי, תוך שימור עמימות ביחס למרכיבים רגישים יותר, ככל שישנם, בעסקה. להבנתנו, במקרה זה המדובר ב-"תשלום אזרחי" שאיננו נותן מענה לסוגיות ליבה ביטחוניות, מדיניות ופוליטיות ביחסי איראן – ארה"ב, ואין באירוע זה כדי לשנות את קווי המדיניות העקרוניים הנוקשים וארוכי השנים של וושינגטון כלפי טהראן. ברוח זו, בהינתן והמצב הכלכלי ו/או הבריאותי באיראן יחמיר בעתיד הנראה לעין, יש אפשרות להגמשה איראנית בסוגיות מורכבות יותר (גרעין, נוכחות צבאית בסוריה) על בסיס "חווית ההצלחה" בנושא השו"ן ונוכח ערוצי המו"מ הצולחים בין הצדדים במבחן התוצאה, כמו גם לשחרור בני ערובה אמריקניים נוספים המוחזקים באיראן.

 

כך או כך, נראה כי המודוס אופרנדי האמריקני מחלחל למדינות נוספות, דוגמת צרפת. פרידיגמה "עסקית-ביטחונית" זו המעוצבת ע"י ממשל טראמפ עשויה להוות מופע למידה מעניין עבור ישראל במאמץ לשחוק האינטרסים והכוונות האיראניות במזרח התיכון, דוגמת המאמץ המשולב (מדיני וצבאי) לדחיקת רגלי איראן מסוריה, התעצמות חזבאללה בלבנון ואתגרים נוספים אחרים באזור.

 

המאמר נכתב עמיתי המחקר במכון, סא"ל (מיל.) דורון הדר, מפקד יחידת המו"מ המטכ"לית, ו-סא"ל (מיל.) אבי כאלו, רמ"ח שו"ן לשעבר

Download Full Publication Download