ATbar שבויים ונעדרים - שינוי הפרדיגמה הישראלית

שבויים ונעדרים - שינוי הפרדיגמה הישראלית

18/02/2021 | by N., Oz  

להורדת המאמר המלא

 

מבוא

בין השנים 1948-1975 ניהלה מדינת ישראל מספר עסקאות שבויים עם מדינות ערב (מצרים, סוריה, ירדן ולבנון), במסגרתן שיחררה אלפים רבים של שבויים שנשבו במהלך השנים, בעיקר במלחמות השונות. זאת, בשל העובדה שבמהלך המלחמות שבתה ישראל הרבה יותר שבויים מאשר חיילי צה"ל שנפלו בשבי, כך ישראל, שחררה בעסקאות אלו הרבה יותר מכפי שקבלה. בחלק מהמקרים בודדים תמורת אלפים רבים. 

ב-1 ינו' 1970 חטף ארגון הפת"ח את האזרח שמואל רוזנווסר, שומר לילה כבן 58 עת ביצע סיור לילה סביב מטולה. יום לאחר החטיפה יצא צה"ל לפעולת תגמול בלבנון, לקח בשבי 9 חיילים לבנונים ו-12 אזרחים, החרים נשק רב ואף פוצץ תחנת מכ"מ לבנונית.

הניסיון להטיל האחריות על ממשלת לבנון לא צלח. במו"מ שהחל עם הפת"ח, דרישות הארגון לשחרור החטוף היו מופלגות/בלתי סבירות (נכון לאותם ימים) ואף הגיעו לדרישה לשחרור של 100 אסירים.

עמדתו הנחרצת של שר הביטחון דאז משה דיין הייתה שאין לשחרר אסירים תמורת חטופים, עוד הבהיר השר ש'איתם זה ילך רק בכוח'...

14 חודשים לאחר החטיפה הושלמה עסקה במסגרתה קיבל הפת"ח אסיר אחד תמורת החטוף. לציין כי באותם ימים אחת המטרות המרכזיות של ארגון הפת"ח הייתה ההכרה בו ע"י מדינת ישראל ומכאן שבעצם קיום המו"מ השיג הארגון חלק ממטרותיו.

ב-25 יוני 2006 נחטף ע"י חמא"ס חייל השריון גלעד שליט מאזור 'כרם שלום' אל תוך רצועת עזה. בעקבות החטיפה יצא צה"ל למבצע 'גשמי קיץ' בתוך רצועת עזה שנמשך לסירוגין כחמישה חודשים, במהלך המבצע נהרגו 394 פלסטינים. בנוסף יצא צה"ל למבצע מעצרים נרחב של עשרות פעילי חמא"ס בגדה, בהם בכירים מאוד.

ב-1 ביולי 2006 הציע חמאס לשחרר את גלעד תמורת 1,000 אסירים פלסטינים. ישראל דחתה את ההצעה בטענה שאינה מנהלת מו"מ ועסקאות עם ארגוני טרור.

גלעד שליט הוחזק בשבי חמא"ס למעלה מחמש שנים. לאחר מו"מ ארוך וסבוך ביותר של מספר שנים וסערה ציבורית שהעסיקה את המדינה כולה, שוחרר בסופו של דבר גלעד ב-18 אוק' 2011 תמורת 1,046 אסירים ביטחוניים, מהם כלואי עולם רוצחי יהודים עם דם רב על ידיהם.

בעקבות חטיפתו של גלעד שליט שר הביטחון דאז אהוד ברק מכנס ועדה בראשות השופט בדימוס שמגר לגיבוש קני מידה ברורים להתנהלות במקרה של שבויים ונעדרים, ביוני 09 הגישה הוועדה את מסקנותיה. יש לציין שמאז ועד היום לא התקיים ולו דיון אחד בממשלה אודות מסקנות והמלצות הועדה, אלו נשארו נצורים במגירה...!

מאז חטיפתו של האזרח שמואל רוזנווסר ועד לחטיפתו של גלעד שליט, חוותה המדינה עוד מספר רב של חטיפות (חיילים ואזרחים) שאילצו אותה לבצע עסקאות נוספות עם ארגוני הטרור השונים.

העבודה תתמקד בהתנהלות המדינה אל מול ארגוני הטרור בלבד. עם זאת, עוד קודם לעסקאות שבצעה המדינה אל מול ארגוני הטרור, בוצעו עסקאות החלפת שבויים מול מדינות ערב, לאחר כל המלחמות ואף ביניהן. יש להניח שהתנהלות ארגוני הטרור נשענת מן הסתם על המצע המאוד נוח שהניחו להם מדינות ערב בעסקאות השונות עם ישראל.

המצב הנוכחי אליו הגיעה המדינה כ'שחקן' בעסקאות שבויים אל מול ארגוני הטרור שנוי במחלוקת רבה ביותר, הן בקרב הציבור הישראלי והן בקרב ההנהגה והצמרת הביטחונית. מחלוקת זו מצויה במתח רב מאוד בין הערכים הלאומיים של החזרת שבויים ו/או הבאת חללים לקבורה בישראל לבין שחיקת יכולת המיקוח של המדינה מעסקה לעסקה ואולי אף חמור מכך, שחיקה במעמדה האסטרטגי הביטחוני של ישראל ומיצובה בזירה הבין לאומית.


הדעות המובאות בפרסום זה הן אך ורק של המחבר ולא בהכרח משקפות את הדעות של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT).

Download Full Publication Download