ATbar הפיכה צבאית במאלי - עתיד כוח 'ברקן' לוט בערפל

הפיכה צבאית במאלי - עתיד כוח 'ברקן' לוט בערפל

30/05/2021 | by Doukhan, David (Dr.)  

האסטרטגיה של צרפת בסאהל מכוונת למדינות האזור - שותפות בלחימה כנגד גורמי האסלאם הרדיקלי. במסגרת זו שואפת צרפת להבטיח את המשך השותפות הצבאית הפעילה לצד הבטחת יכולת המדינות באזור לרכוש את היכולת, הידע, והאמצעים כדי להבטיח את ביטחונן באופן עצמאי, ללא נוכחות פיזית של לוחמים צרפתים. האסטרטגיה מבוססת על גישה הוליסטית (פוליטית, ביטחונית ופיתוח כלכלי ותשתיתי), שהמרכיב הצבאי שלה נתמך על ידי במבצע 'ברקן' (Barkhane), בראשות ובפיקוד צרפת. נכון להיום קרוב ל-5,100 חיילי כוח 'ברקן'  אינם בטוחים שיישארו במאלי וימשיכו במלאכתם המגוונת.

 זו הפיכה צבאית שנייה במאלי (בתוך 9 חודשים, האחרונה בספטמבר 2020) המערערת את היסודות עליהם בנויה השותפות עם צרפת.

 אישוש לערעור השותפות התקבל בראיון שהעניק נשיא צרפת עמנואל מקרון (Macron)  לעיתון 'עיתון יום ראשון' (Journal du Dimanche) שבו קבע כי: "הכוחות הצרפתיים יעזבו את המדינה אם המשטר בבמקו (בירת המדינה) ילך 'לכיוון' האסלאם הרדיקלי".[1]

צרפת תומכת צבאית במאלי, שמשנת 2012 'סובלת' מחוסר יציבות פוליטית. באפריל 2012, מורדים אסלאמיסטיים משבט הטוארג (Tuareg) הכריזו על אזוואד (Azawad), אזור בצפון מאלי, כמדינה עצמאית. ממשלת מאלי סירבה להכיר במורדים ובדרישתם להכרה. המורדים הטוארגים החלו להשתלט על אזור מדברי, רחוק מהשלטון המרכזי. תחת הנהגתו של הקולונל מוחמד אג נאג'ם (Mohamed Ag Najem) , לשעבר קצין בצבא הלובי, הם כבשו את הערים טימבוקטו (Timbuktu), גאו (Gao) וקידאל (Kidal). על צפון המדינה השתלט ארגון 'אנסר א-דין' (Ansar Dine) - 'מגיני האמונה'. בראשו עומד איאד אג ראלי (Iyad Ag Ghali), המכונה 'האסטרטג'.  לבקשת ממשלת מאלי, צרפת שלחה כוחות והתערבה בלחימה במסגרת מבצע 'סרוואל' (SERVAL). [2]

ארגונים אסלאמים רדיקליים המשתייכים לאל-קאעידה ולדאע"ש ניצלו את הוואקום השלטוני שנוצר והתפשטו ברחבי המדינה. בתחילה פעלו האסלמיסטים בשיתוף פעולה עם הארגון הטוארגי של 'אזוואד' (התנועה הלאומית לשחרור אזוואד - Mouvement National de Libération de L’Azawad).

בהדרגה התברר כי מטרתו של 'אנסר א-דין' מנוגדת לזו של אזוואד; אלה האחרונים שואפים למדינה עצמאית משלהם, בעוד האסלמיסטים מעוניינים שגם הם, כמו כולם, יהיו חלק מהח'ליפות המוסלמית העולמית שתקום. ממקום זה מאלי שקעה באין סוף של מלחמות פנימיות כשברקע יש להבין, מדובר באחת המדינות העניות בעולם, מדינה שבה השחיתות חוגגת, השלטון המרכזי מתקשה לשלוט ברחבי המדינה מכאן שהפכה ל'צלחת פטרי' עבור ארגוני האסלאם הרדיקלי.

 

צרפת וארה"ב כמו האיחוד האירופי, גינו את 'ההפיכה הבלתי מתקבלת על הדעת' שבה נעצרו, והושמו במעצר, הנשיא בה נדאו (Ndaw) וראש הממשלה מוקטר וואן ((Ouane ושר הביטחון של הממשלה הזמנית סולימאן דוקור (Dukur). הם הועברו על ידי קצינים לבסיס צבאי קאטי (Kati)  כ-15 ק"מ מחוץ לבירה במקו (Bamako). ההפיכה הצבאית בוצעה  על ידי האיש החזק של במדינה קולונל אסימי גואיטה (Assimi Goïta) המכהן גם כסגן נשיא, שטען כי נדאו מנסה 'לחבל' במעבר לדמוקרטיה, כולל להתחייבות לבחירות בשנת 2022 שהוא מתחייב שהן תתקיימנה כמתוכנן.[3]

 

'אנחנו לא נועדנו להישאר לנצח'

 בראיון אמר נשיא צרפת כי הסביר לנשיא מאלי נדאו, שהיה קפדן מאוד ביחס ל'אטימת' הצבא מול הג'יהאדיסטים האסלאמיים, שהוא לעולם לא יסכים לנוכחות צבאית צרפתית במדינה שבה האסלאם הרדיקלי שולט בכיפה. במאלי, ממשלת המעבר שבראשה עומד נדאו, הייתה מוכנה לפתוח בדיאלוג עם כל הקבוצות החמושות במדינה, בניגוד לעמדת צרפת הרואה בדיאלוג כזה כעומד בסתירה לרצון העם במאלי. לשיטת צרפת, אין למעשה על מה לנהל משא ומתן כיוון שמנהיגי הג'יהאדיסטים אינם מבקשים מחילה או שילוב מחדש בחברה האזרחית אלא הם רוצים לכפות משטר טוטליטרי וליצור מדינת הלכה אסלאמית.

במידה ומאלי תגלוש במדרון לכיוון האסלאם הרדיקלי ולא תהיה לגיטימציה לדמוקרטיה, הודיע נשיא צרפת גם לשותפות האחרות באזור – צרפת תתנתק וכוחותיה ישובו לצרפת. בא הקץ על מבצע 'ברקן' ועימו כיבוש מהיר של כל הסאהל על ידי ארגונים אסלאמיים רדיקליים והשלטת חוקי השריעה, עם כל המשתמע מכך, באזור.

בכל מקרה נשיא צרפת הסביר בראיון כי צרפת לא נועדה להישאר בסאהל לנצח. לדידו, יחד עם ארה"ב ושאר מדינות המערב יש לבנות 'תכנית מרשל' לאפריקה בכלל ולאזור הסאהל בפרט. ככל שחולף הזמן בלתי נמנע לחשוב כי הסאהל, בו צבא צרפת שקוע מזה 8 שנים הפך ל'אפגניסטן של צרפת'.[4] נראה שאת המצב הזה מבקש נשיא צרפת, ובצדק, לסיים.

נשיא צרפת מודע שכישלון בפעילות המשותפת, הצבאית והאחרת, בסאהל יקרין על אירופה בכלל וצרפת בפרט בדמות ההגירה. ללא פעולה משותפת בסאהל האזור זה יהפוך לאזור של כאוס. בתוך הכאוס תתפתח הגירה בלתי חוקית שאי-אפשר יהיה לשלוט בה, הגירה העשויה לערער את יציבות מדינות אירופה. במידה ומדינות אירופאיות נוספות תירתמנה למאמץ המלחמתי והשיקומי של אזור הסאהל, חלוקת המאמץ תקל בוודאי על צרפת ותכניס 'מתחת לאלונקה' מדינות נוספות שגם הן מאוימות מגלי ההגירה.

לנסיגה הצרפתית ממאלי או ממבצע 'ברקן' יהיו השלכות אסטרטגיות אדירות.  בין ההשלכות ניתן למנות את: 1) מהתפרקות מדינות הסאהל ויצירת ח'ליפות טריטוריאלית חדשה;2)  נסיגה בלחץ תושווה לתבוסה אסטרטגית גדולה (דיין ביאן פו 2) שתערער הן את אמינות מדיניות החוץ של צרפת והן את המורל של צבאותיה ;3) ארגון המדינות המכונה Liptako–Gourma Authority (LGA) ששם לעצמו כיעד לפתח את האזורים הצמודים למאלי, בורקינה פאסו וניז'ר יקרוס;[5] 4) על צרפת להגדיר מחדש את יעדיה בסאהל, לנוכח המשברים הפוליטיים במדינות השותפות (מאלי, צ'אד...) שהוצאותיה הכספיות בתמיכה בהן עולה למשלם המיסים הצרפתי למעלה ממיליארד יורו.

 

בשלב זה, נותר רק להמתין ולראות כיצד יתפתחו הדברים ולאיזה כיוון.

 



[1] François Clemenceau, Immigration, terrorisme, colonisation... Les confidences de Macron en Afrique

Journal du Dimanche (29.5.2021).

https://www.lejdd.fr/Politique/exclusif-immigration-terrorisme-colonisation-les-confidences-de-macron-en-afrique-4048401

[2] מבצע סרוואל היה מבצע צבאי בינלאומי שהובילו צרפת ומאלי בצפון מאלי. המבצע החל ב-11 בינואר 2013 והסתיים ב-15 ליולי 2014 בהכרזה צרפתית שתם המבצע. מטרת המבצע הייתה לשחרר את אזור צפון המדינה מידי מורדים אסלאמיסטיים שהשתלטו עליו, והכריזו על התנתקות מהשלטון המרכזי והקמת ישות מוסלמית עצמאית בשם אזוואד.

[3] הקולונל גואיטה הוא מנהיג הוועד הלאומי להצלת העם (National Committee for the Salvation), חונטה צבאית שתפסה את השלטון מהנשיא לשעבר איברהים בובקר קייטה (Boubacar Keïta) בהפיכת המדינה במאלי בשנת 2020.

[4] באפגניסטן נאט"ו מפעילה את סעיף 5 בפעם היחידה בתולדותיה בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001. צרפת (הנשיא ז'אק שיראק) מתערבת על ידי שיגור מדריכים וכוחות מיוחדים לצוד את בן-לאדן. הנשיא ניקולא סרקוזי, שנבחר בשנת 2007, מחליט לחזור לפיקוד המשולב של נאט"ו ושולח כוחות קונבנציונליים להילחם במורדים, מבלי לתת להם, לכוחות, אמצעים מספיקים, מה שמוביל למארב בעמק אוזבין  (Uzbin) באוגוסט 2008 (50 ק"מ מזרחית לקבול) בו ספגו הצרפתים 10 הרוגים ו-21 פצועים, עובדה המעוררת בצרפת ויכוח חברתי ופוליטי על עצם הנוכחות שם. פיגועים קטלניים, הופכים אט אט את הכוחות הצרפתיים לחסרי מעש. ההתנתקות הצרפתית מאפגניסטן מגיעה בסוף 2012 (הנשיא פרנסואה הולנד), לאחר 11 שנות נוכחות ריקות מהשלכות מבצעיות.

[5] הארגון האזורי הוקם בדצמבר 1970 ומטרתו לקדם באזור פרויקטים הקשורים למינרליים, לאנרגיה,  פרויקטים הידראוליים וניצול משאבים חקלאיים – הכל במסגרת אזורית המאופיינת באקלים צחיח ויבש. האזור המכוסה על ידי הרשות תואם את אזורי הגבול של שלוש המדינות, ומשתרע על שטח של 370,000 קמ"ר, כולל 19 מחוזות בורקינה פאסו, 4 אזורים מנהליים במאלי, ושתי מחלקות וקהילה עירונית של ניז'ר. הארגון פועל משנת 2015 בשיתוף פעולה עם ה-MNJTF הפועל באזור אגם צ'אד ובצפון מזרח ניגריה.

Download Full Publication Download